נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

נשלטת אישה  

עומדת מול המראה

מקבלת את עצמה עירומה 

מחבקת את נפשה

חובקת אהבה

עולם קשוח 

לעולם לא לבד 

יש את עצמך

וכעצמאית נבנית

רוח קרירה

נושבת מהחלון

על גופה 

והיא נושמת

את הבדידות שבחדרה

הגעגוע לביחד 

גם כשיש את עצמה

מציאות כדמיון

אני מושיט ידיי ונצמד 

הגבריות עוטפת

מתערבבת

גבר ואישה

מכניס את ידי עמוק לבפנים

לש את ליבה

לוחש לאוזנה

שלי רכושי לשימושי למימושי

את

וידעת כי עוד

לפני שהכרתי בך

הכרתי אותך

נותן בדרכי 

ציווי כחבר כשולט כאב

כמי שאכפת 

ולי אכפת 

כי ידעתי אותך 

ולא רק קראתי בך