לפני 6 שנים. 16 ביוני 2017 בשעה 7:39
היא עם חברה קורעת את האאוטלטים.
אני כאן.
התישבתי לנוח.
בדיוק חזרתי הביתה, סיימתי את הקניות, עושה מכונת כביסה, המדיח מחכה לי.
עוד מעט אתחיל גם לבשל.
ואני מאושר מכל זה.
איזה סוטה. חחחח.
טוב ואולי זה בגלל שהטעם והריח שלה, מהעינוג והגמירה שהענקתי לה הבוקר, עדיין מרוחים על השפתיים והפנים שלי.
(באמצע השבוע היא לא מרשה לי להשאיר, אבל בשישי...)
והזיקפה עוד ממשיכה מההיצמדות הארוכה אליה שלא קיבלה שיחרור. ועכשיו היא כל כך מהנה.
ומזיכרון הגניחה והנשימה שעדיין באוזניי.
בעצם, זה די הגיוני.
מקומי.
💚💚💚👸💚💚💚
