זו לי פעם ראשונה שאני מקים בהצלחה יחסים בדסמים. ועוד הזרוע נטוייה בגאון. בחיי שלא ידעתי ממש איך מתנהלים ביחסים בדסמים לאורך זמן. גם לא היה לי נסיון, וגם פשוט לא ידעתי בכלל את חוקי המשחק ממש. כל מיני ניואנסים קטנים של התנהלות יומיומית לאורך זמן.
הגננת, מרגישה שם כל כך בנוח, כל כך טבעי, כל כך בלי שאלות בכלל. היא זו שמלמדת אותי. אתמול מצאתי אותה מסבירה על בדסם לחברים הוונילים שלי, שמתקוממים בכלל על המהות של קשר לא סימטרי. בחיי שאני למדתי מההסבר שלה הרבה. היא מסבירה ומדברת, ואני קשוב כל כך. פשוט פנינים. פשוט הסבר פשוט, לנושא, שמסתבר שאני לא מבין בו מספיק. כל כך פוקח עיניים, כל כך פשוט בעצם. כל כך נשמע נכון וטהור מהפה שלה. לי אין יכולת באמת להסביר את זה ככה, כמו שהיא מסבירה. כל כך חבל, שהעברית שלה לא מספיק שגורה בפיה. שכולכם יוצאים מופסדים מכך.
כל כך הייתי גאה בה אתמול, כשהסבירה בפשטות, באופן שנשמע כל כך נכון. את מה שאני מנסה להסביר להם כבר שנה שלמה, ולא מצליח. אחרי ההסבר שלה, הם פשוט אמרו, שזה מקסים באמת, יחסים כאלה, למי שזה מתאים לו. הגננת הזו, חודש וחצי בבדסם, מסבירה לחבר שלי, ואומרת לו, שהרי אי אפשר להסביר למישהו, איך מרגיש המרקם והטעם, של פרי למשל, במידה וזה לא אכל אותו קודם לכן. בדומה, לא באמת אפשר להסביר למישהו שלא חווה יחסי שליטה, איך זה מרגיש בעצם, ולמה זה כל כך נעים. ואחרי האמירה הזו, היא הסבירה, והם הבינו.
לחשוב על זה, שהגננת נמצאת בבדסם חודש וחצי, איתי, הדום שלה, שלא יודע בכלל כמעט. לחשוב שהיא עוד מלמדת אותי. ויקום המלפפון על הגנן, וילמד אותו איך מגדלים ירקות. ולא רק שכך, אלא שהגנן עומד משתאה בתדהמה מוחלטת.
פששששש לגמרי
לפני 17 שנים. 16 בנובמבר 2006 בשעה 8:29
