כשהטכנולוגיה משנה את המציאות הפיזית שלנו היא גם משנה את השפה. קודם להמצאת האבטומוביל המילה האנגלית accident ציינה לא יותר ממקריות, ולפני שהיה מחשב המילה הזאת הצביעה על כך שמישהו עורך חישובים. אבל קצת יותר לאחרונה העולם שהטכנולוגיה יצרה הפך להיות וירטואלי ומושגי יותר: כשאנחנו רוצים לדעת כמה יוצא טיפ מ-358 שקל אנחנו לוחצים על ציור של מחשבון כדי להמנע מלהשתמש במחשבון אמיתי וכשאנחנו רוצים לשמור משהו אי שם בענן אנחנו לוחצים על ציור של דיסקט, התקן איחסון מידע כל כך ישן שהגולש הממוצע בכלוב כנראה לא השתמש בו בחיים. (זה עוד עניין, שהטכנולוגיה זזה כל כך מהר שהיא הופכת גם את עצמה לאנכרוניסטית). העניין החשוב בעיני הוא שהיתרון של העולם המושגי על פני המוחשי הוא שהוא מייצר פעלים חדשים. למשל, מאז שיש רשתות חברתיות, אני יכול ל-friend אותך, ואני יכול לעשות, באותו הינף אצבע, גם את ההפך, משהו שבחיים האמיתיים היה יותר קשה, וזה לאנפרנד אותך.
כל זה היה רק כדי להעיר שיש אנשים כאלו בחיים שלך, שההשפעה שלהם היא כזאת, שלפעמים, אחרי כמה שנים, אתה מבין שמה שבאמת היית רוצה לעשות זה ל-unknow אותם.
תודה שהקשבתם.
