בקצב שלה.

מתמיד אחד הפטישים שלי היה זיעה.


ועכשיו עם המלכה הונילית שלי, זאת אחת הצורות שבה אני סוגד לה.

אני אוהב לנקות עם הלשון את הזיעה שלה בקו שבין השער למצח, בחיבור בין הצוואר לכתף והעורף, בבית השחי,
בשביל הקדוש שבין השדיים.
שלא לדבר על הישבן ובין רגליה.

אוחחח, הזיעה שלה מעוררת אותי בטירוף.
אז נכון שבהתחלה זה היה מוזר לה,
אבל לאט לאט היא למדה שהזיעה שלה מבחינתי זה זהב טהור. פרס. 

לפעמים כשהיא חוזרת מריצה, ונחה עליה הרוח, היא נותנת לי ללקק ולגמוע אותה. לנקות אותה.
ואני כל כך אוהב את המבט המשועשע שלה כשהיא אומרת לי תוך כדי : "אתה משוגע !".

זאת גם אחת הסיבות שאני אוהב כשאני מסדר לה את התיק כשהיא חוזרת מחדר כושר.
מסניף את הבגדים כשמעביר לכביסה.
ממממ...ורק דמיינו מה אני עושה לתחתונים...    


עכשיו, אני לא יודע עם הפשקוויל הזה אמיתי או לא. ( כנראה שהוא כן ) 

אבל אני בהחלט מסכים עם הקביעה שכל טיפה שלה היא טיפת טל של גן עדן.      :-)

מלכה ונילית היא בת מלך הרי, לא?       :-)







***

ונסיים באילוסטרציה ( המציג אינו בונדי )