סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 6 שנים. 12 באוגוסט 2017 בשעה 19:11

לפני חודש ציטטתי כאן קטע שמאד אהבתי. זה היה ציטוט מתוך גראפיטי שנתקלתי בו, אך מכוון שחוקרת שירה אנוכי ולא מרפה עד שליבי שבע, התברר לי ממש עכשיו שמדובר בקטע קטן מתוך שיר שלם של אחד המשוררים האהובים עלי במיוחד, יהודה עמיחי.

חייבת לציין שאחרי שקראתי אותו הבנתי שאני אוהבת יותר את הקטע הקצר שהעליתי אז. משהו בשיר השלם לא מחליק לי טוב בגרון, אבל זה שלו ומי אני שאחליט בשבילו לקצר לו שיר מלא לכדי פיסקה. 

זו הזדמנות מצויינת להעלות אותו בשלמותו הלילה כשאני עדיין יכולה לצרף תמונות, רגע לפני שמנוי הזהב שלי נעלם כמו אותו דג זהב מיוחד.

ותודה לך, על חודש מוזהב שבו לא פנית אלי בשום בקשה, אפילו לא קטנה שבקטנות. נעים לדעת שעדיין מסתובבים בינינו אנשים שבאמת מתכוונים למה שהם אומרים או כותבים, וכמה מפתיע לפגוש במקום כזה אנשים שבלי שום סיבה נראית לעין לזין או ללב, סתם ככה פשוט נהנים לפנק.

 

ועכשיו יהודה עמיחי במלואו ✨

גבר גבר עדין​(שולט) -
אבל אילו חיינו חיי נצח
אז תהיי שלי
ואז לא
לפני 6 שנים
אָמָאזוֹנָה​(אחרת) - בדיוק. ולכן הוא סותר את עצמו בשיר, כי הוא כותב שאם היו חיי נצח לא היתה אהבה ולא היה כאב.. ומה שווה אם היא תהיה שלו בלי אותה האהבה..
לפני 6 שנים
גבר גבר עדין​(שולט) -
נכון
אבל זה לא שהוא סותר את עצמו
המוח שלנו לא מסתדר עם האינסוף
לפני 6 שנים
אָמָאזוֹנָה​(אחרת) - אין ספק שהמוח שלנו מוגבל, אבל בשיר הוא לגמרי סותר את עצמו, כנראה מאותה הסיבה שברגע שהוא חושב עליה הכל מאבד משמעות, גם מה שהוא חשב על אהבה וכאב כמה שורות לפני.. (:
לפני 6 שנים
גבר גבר עדין​(שולט) -
זה נכון
ואולי זה הקסם
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י