שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פסיכו-אנאלי-זה

דעות, חוויות, סיפורים ומחשבות על נפש האדם, בעולם השליטה ומחוצה לו.
לפני שנה. שישי, 1 בספטמבר 2017, בשעה 11:26

אני מודיעה לך שהיום אני לוקחת אותך לדייט במסעדה, שבה אזמין לך מנה לבחרתי,
כי אני בעלת המאה והדעה, ובאופן כללי אני זאת שמחליטה עבורך.
אזמין לך משהו טעים ומזין, ואתה תצטרך לגמור הכל מהצלחת, כמו הילד הטוב שאני מחנכת אותך להיות. 
אני בוחרת עבורך מנה שיש בה הרבה ירקות לא אהודים לצד סטייק עסיסי שאתה אוהב. זה די מזכיר את מערכת היחסים שלנו, דברים שנעימים לך משולבים בכאלו שפחות אך בכל זאת הכרחיים. אתה כמובן אוכל את מה שטעים ומשאיר את מה שבריא בצד,
אז אני באסרטיביות אומרת לך לעבור לשבת לידי.

אני נועצת מספר ירקות על המזלג ומתחילה להאכיל אותך כמו הילד הקטן שאתה, מול שאר נוכחי המסעדה.
הם חושבים שזה קטע חמוד של זוגות, אבל אתה מובך כי שנינו יודעים מה המשמעות האמיתית והיא שאתה ילד קטן שצריך לציית למה שנקבע עבורו, ילד סורר שאם לא יעשה את המתבקש ממנו בעצמו יאלץ לעשות זאת בכפייה.
כשניכר שהפנמת את המסר, אני מורה לך לחזור למקומך בכיסא שממולי ולסיים מהצלחת לבד כמו ילד טוב. 
אתה מתיישב ומביט בי במבט מבוייש, וכל כך משתדל, אבל עדיין מפשפש בצלחת במקום לאכול כנדרש.

אני מזמינה חשבון ולרגע אני מקווה שאני ויתרתי לך, אבל אני מיד מודיעה לך שאתה הולך עכשיו לאחד התאים בשירותי הנשים, מפשיל את המכנסיים והתחתונים עד לברכיים ומחכה לבואי עם הפנים לאחד הקירות של התא.
במבט מושפל אתה עונה "כן, גברתי" וצועד אל עבר חדר השירותים.
אני מחכה לחשבון, בעוד אתה מחכה עם ישבן חשוף שחושש מאשר יעלה בגורלו בדקות הקרובות. 
כשאני מסיימת לאחר דקות ארוכות של אי ודאות עבורך, אתה מתחיל לשמוע את צעדיי המתגברים כקצב פעימות ליבך ומבין שביצוע גזר דינך קרב. וכשדלת התא נפתחת אני יכולה לראות שאתה מעט רועד בפינה, אבל מחכה לי בעמידת דום בצייתנות כמו ילד טוב כפי שביקשתי.

אני מצווה עליך לרדת על הברכיים מול האסלה ולסגור את המכסה שלה בשביל שיהיה לי איפה לשבת על מנת שאעניש אותך.
אתה מרגיש בהשפלה עמוקה. כמה משפיל זה להיות על הברכיים עם מכנסיים מופשלים עם הפנים לאסלה ולהכין את הסביבה לעונש של עצמך. 
כשאתה מסיים אני מורה לך לקום, וכשאני מתיישבת על המכסה אני גוררת אותך מעל ברכיי ואתה יודע שעכשיו אתה עומד לחטוף משמעת חזקה ובלתי מתפשרת. אתה תופס באחת מרגליי, מנסה להיאחז במשהו ממני על מנת להרגיש מעט ביטחון.

המכה הראשנה לא מאחרת לנחות על ישבנך ולמלא את חלל חדר השירותים בהד של צליל ענישתך, עם כל רגע שעובר הצלילים נעשים תכופים יותר כקצב המכות. כל מי שיכנס לשירותים כעת יכול לשמוע איזה ילד רע היית ואתה מרגיש כה מושפל וחסר אונים לנוכח הידיעה הזו.
כשהישבן שלך אדום מספיק, אני מושיבה אותך על ברכיי עם הישבן פונה הצידה וזוכה למעט באוויר. אני אוספת אותך בזרעותיי ומלטפת את מוקד ענישתך בו-זמנית עם שיערך בזמן החיבוק.
כשאתה נרגע לבסוף, אני מודיעה שזאת רק ההתחלה ומחכה לך עונש רציני יותר בבית. כל מה שלא הכנסת לפה הולך להיכנס בכל זאת לגופך, אך בצורה משפילה, עמוק לתוך ישבנך.

אני מורה לך לקום, ומלבישה אותך בחזרה. זה החוק, כשאתה ילד רע אתה מאבד את הזכות ללבוש באופן עצמאי, בדיוק בהתאם להתנהגות של הילד הקטן שאתה. רק אני מלבישה אותך ומפשיטה אותך אלא אם אמרתי אחרת. 
אם היינו בבית, ידוע לך שהייתי משאירה אותך ככה, עם ישבן חשוף. היית מתהלך כך בבית למשך שאר היום כך שיהיה זמין לעוד תיקוני משמעת קלים כשאעבור לידך, שיגמרו בדר"כ במנה הגונה לפני השינה עם מברשת השיער שנמצאת על שידת המיטה, כתזכורת עבורך ביום-יום מהרגע בו אתה מתעורר עד הרגע שבו אתה נרדם, ורק לאחר מכן אתן לך ללבוש פיג'מה לבד כמו ילד גדול ואשכיב אותך לישון.

אבל אנחנו לא בבית ולכן במקום לחוות את המוכר אתה תעמוד בפני חוסר ודאות נוספת שתמשך כחצי שעה ארוכה ומלחיצה עד שנגיע הביתה. ולא תוכל להסיח את דעתך מחוסר הוודאות כי היא תהיה מלווה בכאבים בעת ישיבתך ברכב במהלך הנסיעה, וחסר לך שתעז לא לשבת יפה וזקוף!
זה עונש בפני עצמו שמתחיל בשנייה שאתה צועד אל מחוץ לחדר השירותים ורואה את שאר הנוכחים במסעדה ומרגיש שכולם יודעים שנענשת עכשיו. אתה לא יודע מי מהם או אם בכלל מישהו מהם נכנס לשירותים ושמע, אז אתה מפרש כל מבט לעברך עם התסריט הכי נורא.
אבל אתה אוחז בידי ויודע שלא אתן לאיש לפגוע בך או להעליב אותך, אתה הילד הקטן שלי ולך אני דואגת גם כשאתה נענש. רק אני אבחר איך להעניש אותך, רק אני אכאיב לך, ותמיד אדאג שזה יהיה במידה הנכונה.

כשאנחנו מגיעים הביתה הדבר הראשון שקורה הוא שאני מורידה לך בכוח את הבגדים ושולחת אותך בליווי סטירה חזקה לישבנך הבוער להתמקם בתנוחת המוצא שלך לעונשים אנאליים שכבר חווית מספר פעמים בעבר: חזה מונח על הספה, רגליים מפושקות וישבן למעלה שאתה פוער בשתי ידיך לקראתי. פשוט וכך, בלי להתעכב על מילים מיותרות.

עקבותי נעלמות למטבח ואתה שוב ניצב בפני דקות מייגעות של חוסר נוחות פיזית ונפשית. אני לוקחת את הזמן, וחוזרת עם ירקות עבים וארוכים: גזרים ומלפפונים. איזה מזל שאת החצילים אכלת, אה? 
הירקות מונחים בשולחן שבזווית עיניך, ואתה מסתכל ממקומך עם חצי פנים קבורות בספה, מתנשם לנוכח העובי שלהם, ובעיקר בגלל שאין חומר סיכה לצידם.
ולא סתם, הרי שחומר סיכה נועד לילדים טובים שאני מענגת את גופם ברכות ואהבה. ילדים רעים כמוך מקבלים כמה יריקות משפילות לתוך החור שרק במעט יסככו את אובייקט הענישה. 
הישבן שלך עומד להיענש מבפנים, לא להנות. הוא יכאב כהוגן, כי רק דרך הישבן אתה מבין איך צריך להתנהג. 

טיפות הרוק שלי מחלחלות לתוך החור הפעור שלך, הן מעבירות בך צמרמורת נעימה. תהנה ככל שאתה יכול כי זה הדבר הרך היחיד שיכנס לשם היום. 
אחד הגזרים מתחיל לעשות את דרכו פנימה, חודר בין שני פלחיך האדומים, מפלח אותם בחוזקה ואתה מקבל אותו לתוכך באנקת כאב. 
אתה מתחננן לקצת סיכוך וזוכה לאיום בחגורה שתוכיח לך שיש דברים כואבים יותר, ומאז לא מוציא יותר מילה מפיך אלא רק אנקות כאב. 
כשהגזר נעוץ כמעט עד סופו אני מתחילה להזיז אותו בפנים, מחככת אותו בחוסר נוחות אל נגד הרקטום הנענש שלך. אתה מבקש שוב חומר סיכה בתחנונים ובשביל להשתיק אותך אני דוחפת את אחד המלפפונים לפיך ופוקדת עליך למצוץ אותו היטב, כי כשאבחר לשלוף אותו, הרוק שיספיק להתצטבר יהיה החומר סיכה היחיד שתקבל.

אני מתחילה לשמוע צלילי יניקה מהירה מפיך. אתה משתדל למצוץ כמה שיותר מהר וטוב כי אין לדעת מתי אבחר לשלוף אותו מפיך וכמה רוק תצליח להעמיס עליו. 
אל צלילי היניקה מצטרפות אנקות כאב כשאני מתחילה להזיז את הגזר שוב בתוכך. 
כשאני שולפת אותו לבסוף בבת-אחת מתוכך, הוא מותיר את החור שלך פעור ואותך מושפל, זה כל כך מחרמן אותי ולו רק היית ילד טוב הייתי ממלאת אותך עכשיו בסטראפאון מסיליקון נעים שאתה כל כך אוהב. 

אני ניגשת לפנייך ותופסת במלפפון שאתה בטוח שאשלוף מפיך בטרם עת, אך אני מחזיקה בו כדי לסייע לך במציצה וללא התרעה מוקדמת אני דוחפת אותו מעט לכיוון גרונך עד שאתה נחנק ואז אני שולפת אותו במהרה על מנת שתסדיר את נשימתך. 
חשבת שרק פתח אחד שלך יענש?

המלפפון הרטוב עושה את דרכו פנימה, לתוך החור שטרם נסגר עד סופו, ומפלח אותו מחדש אך הפעם ביתר קלות כי הוא הספיק להתגמש ועשית עבודה טובה עם המציצה. אך הוא עדיין מתחכך בצורה מכאיבה ואתה כבר יודע שהבקשות שלך יגררו עמן ענישה נוספת, אז אתה נטחן כפי שמגיע לך בצייתנות. 
אני יכולה לראות שאתה מתגרה בין רגלייך ומטפטף כמו זונה קטנה מהכאב וההשפלה, וזה מזכה אותך בסטירה על אשכיך שמחזירה אותך לתלם, לא זכור לי שאני הרשתי לך להנות עכשיו!

אני עוזבת אותך מושפל עם מלפפון תקוע בישבנך וחוזרת עם פלאג עבה שבדר"כ נכנס לתוכך במשך שעות כשאתה מתנהג לא יפה כתזכורת להתנהגותך. שהרי, כשאתה נענש איתו אתה מרגיש אותו איתך בכל צעד, אתה צריך להתחנן לאישור להסיר אותו לפני שימוש בשירותים ובעיקר נמנע ממך עונג באזור שאתה הכי אוהב ומרגיש שמחבר אותך אלי.
אך הפעם יש לי איתו תוכניות אחרות, הוא עומד להחליף את המלפפון הנעוץ בך. אני עושת זאת בבת-אחת, חרף אנקות הכאב ומיד גוררת אותך אל מטבח, מושיבה אותך על אחד הכיסאות שעצם הישיבה עליו דוחפת את הפלאג פנימה אף יותר.

האכילה שלך בתחת, תרתי משמע, לא נגמרת כאן. 
אני מוציאה מן המקרר שורש ג'ינג'ר עבה ומן המגירה קולפן, ואומרת לך לגלף אותו לצורה של פלאג ומכוונת טיימר לשלוש דקות. אני מודיעה לך שכל דקת איחור תזכה אותך בעשר הצלפות עם הקיין שמונח כמו חברתו, מברשת השיער, כתזכורת יום-יומית עבורך במקום בולט, במטבח שבו אנו יושבים כעת, בתוך כד מלא במקלות קיין נוספות שעבור אורחינו נראים כמו עציץ מוזר, שגורם לך להסמיק בכל פעם שהם שואלים לגביו. 

אתה מתיישב למלאכה, ואני מרימה בידיי את הקיין ומניחה אותו אל נגד ישבנך החדור, כתזכורת למצפה לך אם לא תעמוד בציפיותיי.
בעת הגילוף אתה מרגיש כמה שהג'ינג'ר מלא במיצים, שכן ידייך כה רטובות ממנו. המיצים האלו שורפים, אתה יודע זאת מחוויות עבר.
לפתע את מזיז את היד שלך בכאב פתאומי כשטיפת מיץ נוחתת על אזור שפצעת בה עם הסכין. אם כך אתה חש מטיפה קטנה שנחתה בחתך קטן בידך, תתאר לעצמך מה זה שכל השורש הספוג יכנס לתוך פתח הרבה יותר גדול בגופך.
אתה זוכה למספר הצלפות קלות על אובדן הריכוז, וחוזר מיד לתלם.  לפתע הטיימר מצלצל, אבל המשימה שלך עוד לא הושלמה. אתה נותר להתיישב באימה על הפלאג הכואב למשך עוד שתי דקות מלאות בחשש ולא מעז להביט בי עד שאתה מסיים.
כשסיימת אתה נגרר מהאוזן בהשפלה בחזרה אל עבר הספה. 
אתה יודע בדיוק מה הולך לקרות עכשיו, 20 הצלפות קיין על ישבן שכבר בוער. אתה ממקם את עצמך בחזרה בתנוחה המשפילה שלך, מקבל עליך את הדין ופוער את עצמך בפני עד קצת גבול היכולת. אבל אז אני מורה לך לעבור לאחת חשופה ומשפילה אף יותר.
אתה נדרש לשכב על הגב, להרים את רגלייך ולהחזיק אותן מפושקות אל נגד החזה בעוד מספר כריות מונחות מתחת לגבך התחתון בשביל שלא אפספס אפילו פרט אחד בגופך, לא בעיניי ולא עם הקיין.
את הפלאג אני משאירה במקומו, ועם כל הצלפת קיין שנוחתת עליך הוא נדחף אף יותר פנימה ומתחכך בחוסר נוחות בתוכך עקב הרטט שנוצר בישבנך מההדף של ההצלפות.
כשעשרים פסים מעטרים את הישבן ומעט את האשכים, אני מתיישבת על הספה ומעבירה אותך לתנוחה אפילו יותר משפילה, חשופה ולא נוחה- אני שמה את רגלייך המפושקות היטב על ברכיי בעוד שאת ידייך אתה הדרש להניח על הרצפה ולהשעין עליהן את כל משקל פלג גופך העליון.
אני שולפת את הפלאג ומתחילה להעביר את שורש הג'ינג'ר במעגלים סביב פי טבעתך, נותנת למיצים שלו לתת לך טעימה קטנה למצפה לך. אתה מתחיל להאנח, ואז, קולך הופך לזעקה חדה כשבבת-אחת הוא נכנס פנימה וממלא אותך בתחושת שריפה שמטפטפת בתוכך ורק מתגברת כשאתה מכווץ באופן לא רצוני את שרירי ישבנך מתוך כאב.
אבל אתה שומר על תנוחה יציבה, אתה יודע שזה מה שמגיע לך ואתה סופג זאת בצייתנות יתרה.
רואה? אתה ילד טוב כשאתה רוצה, או בעצם כשאתה חוטף חזק בתחת.

אני שואלת אותך כשאתה בייסורך מה למדת היום, ואתה נדרש להתרכז ולתת תשובה ארוכה, מפורטת ומשפילה אחרת ידוע לך שהקיין יחזור לפעולה.
אתה מספר לי בקול כנוע ומושפל איזה ילד רע היית ומסביר למה נענשת ולמה זה מגיע לך, ומסיים בפירוט לגבי איך תתנהג בפעם הבאה. בדיוק כמו שחינכתי אותך!
אני מודיעה לך שאתה ילד נהדר, ושולפת את הג'ינג'ר מתוכך ומושיבה אותך על ברכיי, נותנת לכוח הכבידה לעשות את שלו ולאט-לאט למיצים השרופים לטפטף מתוכך כשאתה בזרעותיי.
כשאתה רגוע אני אומרת לך ללכת לעמוד בפינה, מצווה עליך לעמוד זקוף כשקיין מוחזק היטב בין שרירי ישבנך, ואני מודיעה לך כשתחלוף רבע שעה אקרא לך לגשת לחדר האמבטיה. אך אם אשמע את הקיין נופל על הרצפה, התוכניות ישתנו ותחטוף כהוגן ממברשת השיער שממתינה לך על יד השידה.
בעודך בפינה אתה יכול לשמוע את צלילי המים הזורמים ממלאים את האמבט, ואתה משתדל להחזיק את הקיין בחוזקה, על אף שלאמץ את שרירי ישבנך מכאיב לך עקב מה שעברת עד לפני דקה. אבל אתה משתדל, הרי אתה רוצה שאני אקלח אותך, אתה רוצה להרגיש את המים הנעימים מרגיעים לך את העור הבוער, אתה רוצה להרגיש את היד שלי מסבנת לך את הגוף בליטוף שאולי יעשה את דרכו מטה ויפנק לך את הישבן, אתה רוצה שאני אעטוף אותך במגבת עבה ואתן לך עוד חיבוק ואוסיף נשיקה ארוכה. אתה מתאפק בגבורה ועומד בכך עד שאני קוראת לך לגשת אל החדר האמבטיה.
אני מושיבה אותך באמבט מלא בקצף ומסבנת אותך בנעימות, מפשקת את רגלייך בעדינות ומגששת את דרכי אל עבר הישבן שאני כל כך אוהבת, ולבסוף עוטפת אותך במגבת ואתה זוכה לנשיקה המיוחלת.
אני לוקחת אותך למיטה ומניחה אותך על גבך, מפשקת את רגליך ומרימה אותן קלות באוויר, מותירה אותך כמו הקטנצ'יק שאתה כאילו אתה מחכה שאחליף לך חיתול. אני חוזרת עם משחה שאיתה אני מטפלת בישבנך מבפנים ומבחוץ בעיסוי עדין ונעים, תוך כדי שאני מלטפת את שיערך עם ידי הפנויה ומסתכלת אל תוך מבטך המתוק. 
לבסוף אני מחזירה לך את הזכות לגופך, אתה לובש לבדך פיג'מה ונרדם בזרעותיי תוך כדי כירבול צמוד ואוהב.

אלפא-בטא​(נשלט) - זה מושלם, וזה בדיוק מה שעמד מאחורי הניק שבחרתי לעצמי לפני מספר שנים!
לפני שנה
orensun0 - כמו תמיד מדהים ומוחשי
לפני שנה
slave for ever​(נשלט) - אהבתי שכתבת קצר
לפני שנה
זונה אנאלית - אני בתור אקט של מרד דווקא את החציל לא הייתי אוכל:)
לפני שנה
ArchAngel​(שולטת) - בידיעה שזאת תהיה התוצאה?
You're a brave one.
לפני שנה
זונה אנאלית - כן דווקא זה לא קשור לאומץ
חציל בתחת נשמע כמו אקט חינוכי למתקדמים
לפני שנה
מטפל מושפל​(נשלט) - מדהים מדהים!!
לו רק הייתי זוכה לדבר איתך כבר היה גורם לי אושר
לפני שנה
Good bye - זה חלום של כל גבר להתפנק ככה אצל האשה ולהרגיש ילד קטן בזרועותיה.. (מתייחס לסוף הסיפור)
לפני שנה
tinoki​(נשלט) - מדהים מדהים ומושלם
הלוואי והיתה לי הזכות להיות בתוך הסיטואציה הזו ושלא ישאר בגדר סיפור אלא מציאות תודה לך
לפני שנה
כלבלב נסתר​(נשלט) - למרות שאני פחות מתחבר לאנאלי - את כותבת נהדר ומחרמן..... ממש מזקיר לי משהו...... גרררררר
לפני שנה
Davy jones​(אחר) - :)
לפני שנה
ichi​(נשלט) - מושלם כמו תמיד בבקשה אל תפסיקי יש לך כישרון מיוחד
לפני שנה
Anakin - הפנטזיה כתובה מאוד יפה וכיף לקרא. מבחינת המימוש נראה לי קצת מוגזם בכמה נקודות. טיבן של פנטזיות להיות קצת גדולות על המציאות :)
לפני שנה
ArchAngel​(שולטת) - האמת שלא ממש.
הדבר היחיד שנראה לי שיכול להשתבש זה שירקות יכולים להישבר בפנים, אבל אם מכסים אותם בקונדום נראה לי שזה יהיה בסדר כי אז אפשר לשלוף הכל ביחד (אלא אם כן גם הוא יקרע, אבל זה לא אמור לקרות עם אחד איכותי).
ובנוסף כן צריך לשים חומר סיכה, כי אחרת יכולה להיות פציעה במיוחד כשזה אינטנסיבי.
והקטע של ה- figging למשל (הקטע עם השורש ג'ינג'ר) הוא נפוץ והוא לא כואב אלא יש תחושה של צריבה סבילה והיא עוברת מאוד מהר לאחר שהוא נשלף, ככה שמהבחינה הזו זה בטיחותי למי שאין לו אלרגיה.
לפני שנה
Anakin - אפתח ואומר שנהנתי מרוח הפנטזיה וסגנון הכתיבה :)
בגדול, כן, עניין הסיכוך הוא בהחלט חלק נכבד מהיכן שהמציאות מתנגשת עם הפנטזיה לפי דעתי.
הסיבה שפלאגים מגיעים עם בסיס רחב זה מפני שכאשר מחדירים משהו הוא נוטה להישאב פנימה. ויש כל כך הרבה מיקרים של אנשים שמגיעים לבתי החולים עם משהו שנשאב להם פנימה ולא הצליחו להוציא.
חוץ מזה, הגזר נשמע לי ממש טראומתי ופוצע ללא קשר לכמות חומר הסיכוך.
לפני שנה
Lewd Lora​(נשלטת){DRAKULLA} - תענוג לקרוא אותך (סיפורים ולא סיפורים)
לפני שנה
ArchAngel​(שולטת) - תודה ❤
לפני שנה
טוסיק סורר​(נשלט) - מדהים , וואו...
לפני שנה
PunSmack​(אחרת){אגרסיבי פא} - סיפור מהמם :)
לפני שנה
WonderLand12 - אולי קצת בדיליי כי התגבוה האחרונה פה היא לפני שמונה חודשים, אבל קראתי את הסיפור הזה עכשיו בפעם השנייה ואני רק נדהם יותר ויותר, מאחר ואני בתחילת דרכי המעשית פה בפורום ובכלל בתחום זה מעלה כל כך הרבה תחושות, רגשות ומחשבות באשר לאיך שאני תופס את הדמות של מי שאני רוצה להיות איתה, זה מסקרן ומרתק, מפחיד ומענג בו זמנית.
כתיבה מדהימה! תענוג צרוף לקרוא את הסיפור, מקווה שיתפרסמו עוד כמה בהמשך, חדשים שעוד לא קראתי.
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י