שוכבת על המיטה קוראת חומר לימוד, על הבטן, רגליים כרגיל מטלטלות להן, הכותונת מטפסת למעלה ועוד קצת
אתה נכנס לחדר "איך את מתקדמת קטנה שלי?"
אני עושה פרצוף, קשה לחזור לשגרה אחרי החופש הארוך הזה
"לעזור לך?" אתה שואל ואני מהנהנת בהתלהבות
אתה מתיישב על המיטה, כף היד שלך מונחת על העור החשוף של הירך שלי
"תקריאי לי בקול רם, את יודעת שזה תמיד עוזר לך להתרכז"
אני מתחילה להקריא וכמעט מיד הקול שלי קופץ כשהיד שלך חופנת את הכוס שלי
אני ממשיכה לקרוא אבל הקול שלי רועד ונקטע כששתי אצבעות חודרות לתוכי ומתחילות לנוע
"תמשיכי" אתה אומר ואני מנסה אבל זה נורא קשה להקריא כשהאצבעות שלך משחקות בתוכי
"תקראי" הקול של דורש סמוך לאוזני
אני לא יכולה הגוף שלי זז עם האצבעות שלך עוזר להן לחדור עמוק יותר והיד השניה שלך נדחקת קדימה חופנת שד ומועכת את הפטמה עד שהיא סוחטת אנקת כאב
"את רטובה מאד קטנה שלי, אני לא בטוח שאני עוזר לך. אולי כדאי שאביא את השוט..."
אני לא בטוחה אם אני אמורה לענות אבל האחיזה שלך בפטמה שלי מתהדקת ואני יודעת שכן
"כן אבא, בבקשה תביא את השוט"
אני מתנשמת
אתה נעמד, מסיר ממני את הכותונת בתנועה מהירה ואוסף את השוט.
אני לוקחת את הזין לפה, כמה אני אוהבת שאתה מזיין את הפנים שלי ומצליף בי בו זמנית
התנועות חדות, אגרסיביות, כמעט אלימות. אני עטופה בעונג, בכאב, בטעם שלך, בחוזק שלך
אתה מקבע את הראש שלי רגע לפני שזרע חמים ממלא את פי
הראש נותר שעון על הירך שלך
היד שלך מלטפת אותו
"יותר טוב עכשיו קטנה? תוכלי להתרכז?"
"כן. תודה אבא"
*רק חבל שהתחלתי לדמיין לי את זה ועכשיו אין שום סיכוי שאתרכז!
