סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 6 שנים. 2 בספטמבר 2017 בשעה 20:43

כשהלכת העולם המשיך
פרחים פרחו לעוד אביב
כוכבים נדלקו בזמן וגופך גמר לכאוב,


ואת שכבת רגועה בחדר
בעיניים כבר לא מביטה
שמש צהובה התכוננה במים
לעוד בוקר שיאיר בלי נחמה

ואת באשר הנך
בעצים בעשב הנמוך
מנחלים זורמים
בעלה בוער
בצעדיי בגשם הראשון

אני עולה במדרגות הביתה
מחכה לך, אולי את תחזרי
שמש אדומה יורדת אל המים
כשהעולם מעד בלי רחמים

וכמו שתמיד אמרת כשיגיע היום
הלכת כמו שבאת
נשארת כמו שאת.

 

(אריק סיני)

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י