ילדונת

כבר שנתיים שנכנסתי ונפתחתי לעולם הזה.

חוקרת ,קוראת,לומדת 

מנסה להבין מי אני ומה אני, אם זה בכלל מתאים לי, אם שייכת לפה..

הכרתי לא מעט אנשים..עם חלקם היו חוויות לא ממש טובות שרק גרמו לי להתרחק כל פעם, לחשוש ולאבד אמון, אבל היו גם כאלה (בודדים ממש) שהשפיעו עלי מאוד ואפילו לטובה..שבאמת עזרו דאגו ורק רצו לטובתו תמיד.

אבל..אף פעם לא הרגשתי או הייתי משויכת,

אף פעם לא מקולרת

אף פעם לא כנועה מספיק

ואפילו לא ממש צייתנית.

אני מאלו שאולי יעשו דווקא כדי להכניס עניין ולמשוך תשומת לב..אבל אולי פשוט לא הגיע האחד שנכון וטוב בשבילי.

כן היו תקופות שנורא התייאשתי וחשבתי אולי צריכה  סתם מישהו ונילי, רגיל בלי בלאגן.

זו התחושה הכי מדכאת שיש. וחוסר הסיפוק..

יודעת שזה לא מה שאני רוצה ולא מה שאני צריכה.

אז אני ילדונת..אולי לא בגיל אבל כן במראה ובנפש..

צריכה גבר דומיננטי שידע להוביל ,לדאוג ,לחנך ,לאהוב לחבק אבל גם קשוח כשצריך ( ואיתי כן צריך). ושיהיה רק שלי!

צריכה את כל זה אבל מאוד קשה למצוא..ואולי פשוט אין לגברים סבלנות וכח.

בינתיים מרגישה קצת אבודה ⁦😕