סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיפורים מהמצודה

לפני שנתיים. 5 באוק׳ 2017, 20:23

הרעיון בגדול היה פשוט: האיש יעזור לה להוריד ממשקלה 20 קילו בחודש, בעוד היא תשהה כל אותו הזמן במצודה שלו. היא לא היתה אמורה להעניק לאיש דבר בתמורה, וכמובן היא חופשיה לעזוב בכל שלב שתרצה בכך. אולם, כל עוד היא נשארת במצודה, היא התחייבה למלא אחר מספר מצומצם למדי של כללים, עליהם הם שניהם הסכימו בשיחת הפתיחה שהתקיימה בערב הגעתה של שירה למצודה.

כל חייה היא העמידה פנים שהיא מרוצה מהגוף שלה. היא נהגה תכופות לספר שמעולם לא היתה תקופה בה לא היתה מוקפת במחזרים. מה שאכן היה אמת. יש לה עיניים ענקיות, שפתיים בשרניות, ופנים שמנמנות שהרבה גברים משתגעים אחריהן. אבל בתוך תוכה היא תמיד רצתה לרזות. היא לא שאפה להיות "רזה"; והאמת תאמר שגם מינוס 20 קילו לא יהפוך אותה לרזה ממש. אבל היא בהחלט פינטזה על לרזות, וקצת סלדה מעצמה בגלל חוסר יכולתה להשיג זאת.

כשהתעוררה, ארוחת הצהריים כבר חיכתה לה מוכנה. היא החליטה לאכול ערומה, משום שלא היה לה כוח לחזור לחדר להתלבש, והאיש לא התנגד. היא ברכה על החלטתה במיוחד כשהוא הגיש לה קערה ענקית מלאה בכנפיים צלויות – הפעם מרוחות במיונז. היא אכלה בתאוותנות, כמעט בפראות, בידיים, בלי צורך להיזהר או לדאוג שלא לטנף את בגדיה (משימה שלא היתה עומדת בה בכל מקרה).

הפעם הוא לא היה צריך להזכיר לה לסיים את כל שאריות העור ולנקות את העצמות. כשסיימה היא חייכה אליו, מאושרת, שבעה, מלאה במוטיבציה, עדיין באופוריה מהפעילות הגופנית המאומצת.

“לאן ממשיכים עכשיו? השעה רק ארבע, בוודאי יש עוד פעילויות היום."

“הציצים שלך מרוחים בשאריות," הוא ענה ברוגז. “אין לי בעיה שתאכלי ערומה, אבל תישארי נקיה, את לא חיה".

היא אספה את כל החתיכות הדביקות מהחזה שלה, הכניסה לפיה, לעסה ובלעה. לאחר מכן היא הרימה כל שד אל פיה וליקקה אותו ארוכות, מקפידה לעבור על כל מקום אליו יכלה להגיע. כשסיימה, ירדה מהכיסא ואספה לתוך פיה את החתיכות שנפלו לרצפה. הוא לא ביקש את זה אבל היה מרוצה מהיוזמה.

“כל הכבוד על השחייה היום. הצלחת מעל ומעבר."

“תודה. לא האמנתי שזה בכלל אפשרי.” ענתה כשהיא מסמיקה. “האמת שאני תפוסה לגמרי. אני מקווה שאין עוד פעילות גופנית להיום...”

“אין בתכנון. בואי נרד שוב למטה, נשחרר אותך קצת."

הם ירדו שוב לקומת הבריכה, ונכנסו לחדר כחלחל שבמרכזו ז'קוזי רותח, מבעבע. היא לקחה נשימה ארוכה ונכנסה פנימה. חום אדיר פשה באחת בכל גופה, ומחק לדקה כל מחשבה ממוחה. לבסוף התאוששה, ונזכרה להמשיך שוב לנשום. המים היו חמים בהרבה ממה שהתנסתה בעבר במתקנים דומים, אבל אחר כמה דקות היא התרגלה והתחילה ליהנות. היא עצמה עיניים והתמסרה לרעש העדין של הזרמים שליטפו את פני המים.

הוא התיישב מאחוריה, מחוץ לז'קוזי, לבוש בחולצה ובבגד ים, והכניס את רגליו למים, כורך אותן סביב פלג גופה העליון. כשגופו נצמד לגבה, הוא נשאר לשבת מאחוריה, כפות ידיו נחות על כתפיה, מסלקות מדי פעם קווצת שיער רטובה מעל פניה.

הוא לא הצליח להסיר את עיניו מהשדיים שצפו באיטיות. מזווית עיניו, היישר מעליה, הם נראו ענקיים אף יותר מהרגיל, המים מעניקים להם חיים משל עצמם. הוא צפה מהופנט בשני הגושים העצומים צפים בכיוונים שונים ואקראיים, מכסים חלק נכבד משטח פני המים כולו. הוא עקב בסקרנות אחר השתנות גוון בשרה, הבהיר, הרך, המתוק.

כעבור 15 דקות עורה התחיל להאדים. כשהאיש הרגיש שהיא מנסה לקום, חושבת לצאת החוצה, הוא נעץ בעדינות את אצבעותיו בשכמותיה והידק את רגליו סביבה. היא מיד הבינה ושחררה את גופה, עוצמת שוב את עיניה בלי לומר מילה. היא נשארה במים הרותחים עוד 15 דקות, כשאצבעות האיש קבורות בכתפיה. בדקות האחרונות הוא ראה אותה מתחילה להתנשם בכבדות ובמהירות מהפה בלבד, משרבבת את לשונה החוצה, במאמץ עקר לקרר את פניה ואת גופה. בתום 30 הדקות הוא עזר לה לצאת החוצה, והשכיב אותה על ספסל גדול שהיה בסמוך.

הוא התבונן בה שוכבת, מתנשמת, כמעט מעולפת, ועם זאת לא מביעה שום טרוניה. היה אפשר לזהות על תווי פניה את המאבק פנימי שניהלה בתוכה, מאבק בו הכריחה את עצמה כל הזמן להישאר בשליטה ולהישאר אופטימית. מאבק בו תמיד ניצחה.

היא באמת היתה משהו מיוחד; הוא לא זכר הצלחה כזו כבר ביום הראשון. הלוואי שהיא תישאר עד הסוף.

לאחר דקות ארוכות על הספסל, כשהיא מתקררת מעט, היא נזכרת במגע ידיו של האיש שהיו נעוצות בבשרה רק מספר דקות קודם לכן. פעם ראשונה שהוא נגע בה בידיו. הזיכרון הופך אותה בבת אחת לחרמנית, והיא מתחננת לאיש, במבטים בלבד, ללא מילה, שיחדור אליה. לפי הכללים שהם קבעו, אסור לה במהלך התקופה איתו להציע לו יחסי מין מיוזמתה, מכל צורה וסוג. גם אסור לה ליזום איתו יחסים פיזיים על-ידי כל מעשה עקיף.

לבסוף הוא מקים אותה מהספסל, ומוביל אותה לחדר נוסף כשידו כרורכה סביב גופה הערום. ההתרגשות גואה בה. סוף סוף סקס!

הם נכנסים יחד לחדר לח וקר אשר במרכזו בור ענק ועמוק, מלא במים קפואים. הוא מבקש ממנה להיכנס לתוך המים. היא מתקרבת לשפת הבור, מורידה את החלוק, אבל שוב ושוב לא מצליחה לאזור בקרבה את כוחות הנפש הדרושים לה כדי להיכנס למים הקפואים. לבסוף היא פורצת בבכי, בעודה עומדת ערומה ליד בור המים.

הוא מתקרב אליה, עוטף אותה במגבת, ומחבק אותה דקות ארוכות, מנגב בעדינות את עיניה.

כשהיא נרגעת סוף-סוף, הוא מסיר ממנה את המגבת, ובבת אחת דוחף אותה פנימה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י