ראיתי הרצאה מענינת על איפה אנחנו נמצאים כשאנו מקבלים ונותנים מגע.
היא אומרת שכשמישהו נותן לשני מגע אז או שהוא "לוקח" או שהוא "נותן", לעומתו הצד השני נמצא או ב- "לאפשר" כשהשני לוקח, או ב"לקבל" כשהשני נותן. יודעים זאת לא לפי האקט אלא לפי ההסכמה בין שניהם ובשביל מי בעצם האקט,
למשל אם מישהו עושה למישהי מסג' ברגליים, אולי זה בגלל שיש לו פוט פטיש והיא מאפשרת לו לגעת כדי שיהנה, שזה דינמקה של לוקח- מאפשר, ואולי כואב לה הרגליים והיא ביקשה שיעשה לה מסג' שזה נותן - מקבל. מישהי מצליפה במישהו אולי הוא מאפשר לה להנות בכיף שלה שזה לוקחת-מאפשר, ואולי זה יותר בשבילו וזה דינמקה של נותנת - מקבל.
לדבריה כל ה-4 מהנים, אבל כדאי לעשות את ההבחנה בינהם ולהצליח להנות מכל אחד מהם בנפרד, וצריך שתהיה לך גישה לכל ההארבעה. הסיבה היא שאם אין לך גישה ללקחת למשל, כי זה נראה לך אנוכי, אז אתה תהיה רק בלתת ואז הלתת שלך יכול להיות יותר ממה שהוא אמור להיות כי רק שם אתה יכול לקחת, מה שיפגום מההנאה של הלתת ובכל מקרה לא יספק, וגם היא יכולה להרגיש שאתה לא לגמרי שם רק בשבילה כשאתה נותן.
כששמעתי את ההרצאה הבנתי יותר למה חיבורים מיניים פחות מוצלחים בעבר שלי היו כאלה, כי למשל מישהי רצתה שאני אהיה בלקחת אבל אני הייתי בקטע של לתת, ואז אף צד לא באמת קיבל את מה שהוא רצה.
אני חושב שאני נמצא הרבה בקטע של ל"אפשר" ובקטע של "לתת" ושאני באמת הכי אוהב את זה, אבל אולי זה רעיון טוב למצוא גם את המקום של "לקחת" וגם "לקבל".
