הנוף בסוואנה שלי

יש לי תיאוריה, אני קורא לה תיאוריית השיפוע. היא עוסקת בהגעה לאורגזמה.

דמיינו לכם פעמון, כזה שיש לו משטח לא תלול, בשיא הגובה. שיפוע תלול בצדדים, שהולך ונהייה לא תלול ככל שיורדים למטה. בדומה לפעמון של גאוס. (ההתפלגות הנורמלית).

כדי להגיע לאורגאזמה, צריך לשמור על קצב עלייה מהיר, בשיפוע, זה יביא אותנו למעלה הפעמון. במידה ולא הצלחנו ליצור קצב עליה גבוה, ניתקע במעלה הפעמון. ניסיונות להמשיך בלי המהירות הראשונית, במידה מספקת, ישאירו אותנו על דופן הפעמון, מבלי להגיע לכיפה. נסיונות שיתישו אותנו, מבלי להביא תוצאות. במקרה כזה, יש צורך לעצור, לתת לבן הזוג לגלוש למורד הפעמון, או אז, לצבור מהירות, ולנסות שוב לעלות עד למשטח שבמעלה הפעמון.

במידה והיתה מהירות מספקת בעלייה לפעמון, נגיע למעלה הפעמון, ושם, האורגאזמה בהישג יד. שם נוכל לשחק איתה, מבלי להתדרדר ולגלוש במורד הפעמון.