צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נעורי הגבעות

בלוג ראשון אי פעם. בתכנית האמנותית:
◄ מחוות למקומות והאנשים שבזכותם BDSM כל כך יפה.
◄ חוויות אישיות מפורטות במידת האפשר.
◄ אינטרקציה עם הגולשים! תגובות יתקבלו בברכה תמיד.

לעוד תוכן ומידע כללי עלי בקרו בפרופיל, בפורום, ובגלריות.
לפני 6 שנים. 12 באוקטובר 2017 בשעה 20:07

ההתחלה- כאן.

 

חמש-עשרה דק' של תהילה..

אני לא נוהג להתבכיין, בטח לא כשאני משמש נשלט, אבל כאשר ליידי יודעת מה קורה איתי רק כשאני כותב לה אז הדרך היחידה שלי להביע את חוסר הנוחות שלי מהמשקולת חצי קילו שתכף תעטר את אשכיי היא בהודעת טקסט קצרה וסמיילי מזיע מעצבנות. לדעתה זה בטח לא יהיה כזה נורא, ואני רק מבקש ממנה שעם כל הכבוד תגדל זוג ביצים לפני שהיא מביעה עוד דעות כאלה. אני גם לא נוהג להתחצף, והיא בתורה הבינה מייד שמדובר רק בהלצה ופקעה בצחוק. אין על הומור כטיפול להפגת מתח.

עכשיו אחרי שהיא ראתה שהכול בהישג יד הודות לצילומים שלי, היא מורה לי להתחיל בענידת המצבטים היפניים. ככל שהם עולים יותר מוקדם, כך הסיכוי שייפלו מזיעה מצטמקים והאפקט שלהם יתגבר בזמן ההסרה. אני מתחיל להתרגל להרגשה שלהם, וגם מעדיף אותם על פני המצבטים האחרים שברשותי ברמת הריגוש שהם יוצרים על החזה. באה בתור היא המשקולת המקוללת. אני מספר לליידי שלעולם לא התהדרתי בה ליותר מ-20 דק', או אז הצבע למטה נהיה גוון של כחול יותר מאשר אדום. יש לי מספיק ניסיון לדעת מתי זרימת הדם מאיטה ומתי היא עוצרת אחרי מספיק אימוני חובשים בשירותי הצבאי, ומגביל את הזמן בהתאם. ההרכבה עצמה של המשקולת גם בעייתית ולוקחת כמה דקות שאני מכניס לחשבון. אני מבקש מליידי שתריע עבורי על האומץ בזמן שאני עובד.

 

בפועל בזמן ההרכבה היא שוטחת בפני את התכניות שלה לעתידינו הקרוב. בפרופיל שלה באתר שבו הכרנו היה רשום שהיא כבר אימנה מספר נשלטים, ועבורי היא מתכננת להתמקד בקשירות בשביל ההתפתחות המקצועית שלה. לא כל יום יוצא לה לפגוש בעלים של עשרות מטרים של חבל, אז כדאי לה לנצל זאת. אם לא הרגשתי עד עכשיו שהיא מושכת אותי בביצים, ואני לא מדבר על המשקולת, הרגשתי זאת עכשיו. עלתה בי דאגה שהיא תנסה ללמד אותי משהו חדש תוך כדי שאני מנסה אותו פעם ראשונה, והצעתי לה להמיר זאת בשיעורי בית של קשר כלשהו לפני שאני רואה את התמונה המלאה בזמן הסשן לתפקידו. איזה מגניב שהיא אוהבת את הרעיון, רק שהיא בכלל התכוונה להעלות תרחישים שמאפשרים בריחה במאה אחוז הצלחה ולכל היותר מגבילים חלק קטן מחופש התנועה. זכיתי בשיעורי בית.

המשקולת מוכנה ואני שולח סט תמונות מלמעלה, מלמטה, ומהפרופיל. זה לוחץ ומושך עד כדי כך שהזין שקיבל מעט תשובת לב ועלה לחצי תורן עדיין קצר יותר משק הביצים אם הייתי מודד עם סרגל מהשורש. אני מצהיר על ההרגשה כזוועתית, וכי הייתי מעדיף אפילו להסיר ולהרכיב את המצבטים תריסר פעמים. קניתי את המשקולת בהיסח דעת ובמחשבה כי שק אשכים מוארך וזמין להתעללות יכול להיות סקסי אבל בהחלט הייתי צריך לבחור אופציה שיותר מתאימה למתחילים במשקל ובהיקף הפנימי. ליידי רוצה שנזדרז כי אנו משחקים נגד השעון והיא מבקשת להתניע את הויברטור פנימה.

 

עברתי למיטה, כיסיתי את הויברטור בסיכוך, וכנסתי אותו כלאחר כבוד 80% מהדרך וברטט צנוע ואחיד. התמונה ששלחתי יצאה טיפה מטושטשת אבל ליידי לחלוטין ראתה בה רטיבות גדלה והולכת מקצה הזין הנוטפת על המשקולת הכסופה וגורמת לה להבריק. בהתחלה היתממתי מהרטיבות הזו- חשבתי שאולי זה חומר הסיכה שבטעות הגיע לאיזור, ובטועמי את התוצאה ידעתי את האמת. אי אפשר לעבוד על הגוף החרמן הזה על אף הסבל הרב שהוא חווה. ליידי רוצה אותי בפוזיציה שונה- על הברכיים ורוכב על הויברטור. את הטלפון אני מניח על חצובה מאולתרת ומפעיל צילום וידאו. רואים אותי רוכב בהנאה ובמסירות לכל הצעצועים שכבר עליי- בהתחלה אני עולה ויורד לאורך כל הויברטור ומטיח את המשקולת והביצים על המיטה בכל ירידה, אח"כ נע קדימה ואחורה עם כל האגן בשביל ליצור לחץ פנימי יחד היוברטור שקבור עמוק עמוק, ולבסוף מסובב גם את בית החזה עד שאחד המצבטים נופל מעצמו. זוהי נקודת זמן טובה לעצור את הסרטון ולשלוח אותו- לוקח זמן גם ככה עד שיגיע, ואני חוזר לרכיבה המהנה שלי, הפעם ללא הגבלות התנהגות מול מצלמה, עד שליידי שולחת הודעה שהגיע הדדליין של המשקולת ואומרת לי להסיר אותה.

בברכיים רועדות אני קם מהמיטה, מחזיר את הטלפון לחצובה ובמשך חצי דקה מסתבך עם הבורג הנועל את שני חצאי המשקולת אחד לשני. בסוף היא יורדת, ובסוף הסרטון אני מסמן תודה לליידי כמנהג הסינים- שתי כפות ידיים צמודות וקידה קלה המכניסה לפריים את המצבטים משתלשלים להם. הצבע חוזר לביצים וללחיים, ואפשר להתחיל את המערכה השנייה...

 

המשך כאן.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י