לפני 17 שנים. 7 בדצמבר 2006 בשעה 18:58
היום ביליתי שלוש שעות באוטו, בכל מיני סידורים. מהם חלק, הילדים היו איתי, ונהיו מעט חסרי סבלנות, בלשון המעטה. פקקים, תנועה כבדה, לעצור, ליסוע, וחוזר חלילה.
הגעתי הביתה, חסר סבלנות לחלוטין. צריך את הפינה שלי, את השקט. הילדים חושבים משום מה, שאני עובד בשבילם.
אני גר במושב, ונמנע מלהכנס לגוש דן. עכשיו אני שוב נזכר למה.
***
הגננת, מתבלבלת לגמרי. אני כנראה נוהג ביד רכה מדי. כנראה אי אפשר. טוב נו.... יתוקן בהקדם. איך אמרה ללה, במקלחות קרות אני מומחה. מה שנכון נכון.
האמת, שהייתי מעדיף לא להזדקק למקלחות הללו. בטח שלא באופן כזה תכוף. ממש באסה.
***
מין יום שכזה. תכף נגמר. יאללה.
