סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 6 שנים. 15 באוקטובר 2017 בשעה 20:45


את הבודדה ששערך מופז בקרני השמש

את היחידה שלא תבקשי בי מילים

את המחכה באורך-רוח

לך אגיש את ליבי הפתוח

 

מה ששותת בי רק לך אתן

ויחד נאמין בארץ החופש

אם רק תאהבי את קינאתי

כפי שאוהב את בדידותך

יחד נלך

 

וגלי הים יציפו את עקבותינו במלח

אם תאהבי מה שאראה לך

 

את הבודדה שעיניך תחינה אילמת

את היחידה בתוגתך השוממת

את המחכה ויודעת שלא אבוא

שלך אני.

 

 

 

 

* יהונתן גפן

יש לי יסוד סביר להניח שהשיר המופלא הזה מושפע מעט משיריה של אוטומי נוסקאנו (משוררת יפנית מהמאה ה 😄  שאת שיריה תרגם. 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י