ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הנוף בסוואנה שלי

מילים מילים ואת משמעותן, יבוא לו גל ישטוף אותן.
לפני 6 שנים. 24 באוקטובר 2017 בשעה 19:11

בני הבכור,

גבר שבגברים, גבר אלפא, גרסה הרבה יותר מוצלחת ממני. בוגר סיירת מובחרת, גבר גבר, נשוא הערצתי. כזה שאצטט משפט מיני רבים שלו: "לישון זה לחלשים". פשוט גבר שבגברים. מלח הארץ. קצרה היריעה מלתאר, כמה אני מעריץ אותו.

בילדותו, עקב לחצים בעבודה וכל מיני, הייתי איתו פעם בשבוע פלוס סופ"ש זוגי. זה לא היה מספיק והקשר בינינו דהה. תוסיפו לכך את שלושת השנים שגרתי במיאמי, שבהן היה אצלנו רק פעמיים שמה וראיתי אותו בארץ כל כמה חודשים, שבהן היו לנו חוויות משמעותיות. כל זה על רקע סוף בית ספר תיכון שלו. שנים מאד משמעותיות בתהליך ההתבגרות. אבל זה לא היה מספיק.

את הטעות הזו תיקנתי עם שני ילדי הקטנים, מגרושתי השנייה שתחייה. שם הקפדתי על פעמיים בשבוע וכל סופ"ש זוגי. שם יש לי הצלחות יותר משמעותיות בלהיות חלק מתהליך ההתבגרות של שני גברי האלפא האלה. כל כך שאני גאה בהם עד לשורשי השערות שאין לי.

בשנים האחרונות אני עוסק רבות בלחזק את הקשר איתו, את הקשר שלו עם ילדי מגרושתי השנייה שתחייה. יש לי שם הצלחות לא מבוטלות.

***

בני הבכור יצא לטיול בארה"ב של אמריקה לשלושה שבועות. שבועיים היתה איתו החברה שלו, אישתו בקיץ הבא. בשבוע האחרון הוא נשאר עם כמה חברים שלו בוואגאס. מה שקורה בוואגס נשאר בוואגס. אבל זהו שלא.

פתאום היו לו כמה התקפי חרדה קלים מאד שמה. הוא לא ידע מה זה בכלל וזה הפתיע אותו מאד. או אז כשחזר הביתה, היה לו התקף חרדה משמעותי בכל הטיסה הביתה. הוא אמר לי, אבא, אלו היו השעות הכי קשות שהיו לי בחיים.

השעות הכי קשות בחיים? הילד שלי שכב בחיפוי בפאתי ג'יבליה, כשפגע אר פי גי 10 מטר ממנו וכיסה את כולו בבוץ. לאחר שכמה דקות לפני, המפקד שלו אמר להם להתחפר 10 מטר שמאלה. איך שגמרו להתחפר, פגע אותו אר פי גי, בדיוק במקום ששכבו קודם לכן.

הילד הזה, טיסה מערערת אותו? וואט זה פאק.

אבל זה קרה, וזה כאן.

***

בשיחותי איתו בוואטסאפ כשהיה בארה"ב, ענה תשובות קצרות, כן, לא, הכל טוב. כאלה. לא ייחסתי לזה חשיבות גדולה. גם כשביקשתי שישוחח איתי כשיהיה לו ווייפיי וזה לא קרה.

לפני כשבוע הוא חזר לארץ. ניסיתי לשוחח איתו ללא הצלחה. לא ענה לוואטסאפ, לא ענה כשהתקשרתי כמה פעמים.

ביום שבת, כשתיכננתי לעשות מלא דברים, פתאום אמא שלי היתה זקוקה לי מאד. עזבתי את כל התכניות שתכננתי ונסעתי אליה להיות איתה. בדרך אליה, עברתי למוד, שאני מתקשר לבני הבכור כל שעה עד שיענה.

הוא ענה ואז הסתבר לי שקרה לו התקף חרדה גדול בטיסה לארץ. סיכמנו שאני מגיע אליו ולאחר הביקור אצל אמא שלי נסעתי אליו להיות איתו.

הילד עבר למתכונת חירום. עזב עם בת זוגו את הדירה בתל אביב וחזר לגור אצל אמא שלו. לא הולך לעבודה. כאמור, מתכונת חירום.

פפפ

שאלתי אותו מה הטריגר שהצית את התקף החרדה. אמר שהוא דיבר על זה מלא ואין לו כח לדבר על זה. הבנתי ולקחתי אחורה ואמרתי שאבוא מחר לבקר שוב.

שוחחתי עם גרושתי הראשונה שתחייה, שאני איתה ביחסים מצויינים. היא הביעה חוסר אונים לגבי מה קורה וכמובן שהיא נמצאת שם בשבילו איך שיבחר מבלי להדחף.

נסיונותי לבקר אותו עלו בתוהו עקב ביטולים מצידו.

***

לפני כמה דקות כתבתי לו בוואטסאפ את הטקסט הבא:

תקשיב. אני לא בקטע של להיות איזו מחוייבות שיש לך. בטח שלא ברגעים כאלה.

אני מאד רוצה להיות שותף במה שאתה עובר עם עצמך. הצורך הזה למרות שהוא נובע גם מצורך שלי, הוא בעיקר צורך של להיות שותף למה שאתה עובר, להיות שם בשבילך. אולי אפילו, בהיותי גורם משמעותי אצלך, להיות לעזר.

למרות שבדרך בה התנהלתי בילדותך, אני מרגיש שהחמצתי הרבה מאד בלהיות קרוב ומשמעותי לך, בהרבה רגעים בתהליך ההתבגרות שלך בתור ילד.

בשנים האחרונות, אני פועל נמרצות לנסות לתקן את מה שהיה. אני בתחושה שיש לנו גם הצלחות שמה.

אני לא בעניין של ליפול עליך, עם הצרכים שלי, בטח שלא ברגע הזה.

אני מאד רוצה להיות חלק ממה שאתה עובר ואני מרגיש, שדווקא בנקודה הקאוטית הזו, אנחנו יכולים לחלוק דרך משותפת, שעשוייה לתרום רבות, לך, לשנינו וגם לי. אני משוכנע בשרשי עצמותי, שיש דרך כזו.

בוא ננסה למצוא את הדרך הזו, ממקום תועלתני. אני מרגיש שיש לי מה לתרום לך, לנו, דווקא במקום ההזוי הזה.

סומך עליך/עלינו שתמצא את הדרך, שלא תהייה מעיקה עבורך במיל ואולי אפילו מועילה ומצמיחה.

אוהב אותך, יותר מכפי שאתה יודע כנראה.

אבא שלך, אני, צ'יטה, דורון

***

זה לא פשוט להיות אבא ולהצליח בזה.

פפפ

נעדרת - מקסים.
לפני 6 שנים
צ'יטה​(שולט) - ברוכה הבאה לבלוגי נעדרת. תודה רבה
לפני 6 שנים
באשיר - זכה באבא מדהים.
לפני 6 שנים
צ'יטה​(שולט) - ברוך הבא לבלוגי באשיר. בינתיים אני לא כל כך מצליח. בכל אופן תודה רבה
לפני 6 שנים
Snitch - פוסט מקסים. כל הכבוד לך ורפואה שלמה לילד.
לפני 6 שנים
צ'יטה​(שולט) - ברוך הבא לבלוגי סניץ'. תודה רבה
לפני 6 שנים
kasandra​(מתחלפת){jegularis} - אני חושבת שכדאי לבדוק אם מה שיש לו זה לא PTSD אחריי השירות הצבאי.
גם אם הוא לא שירת בשום דבר שקשור לטיסות. הרבה פעמים דברים שלא קשורים מתריגים טראומות וחרדות ישנות שמדחיקים כחלק מהצורך בלהמשיך הלא ולשרוד.
יש לי חברים שלהם זה התפרץ רק כמה שנים אחר כך גם בארועים לא קשורים.
זה משהו ששוה בדיקה יסודית עם איש מקצוע ממליצה מנסיון אישי.
נשמע שהוא בנאדם מדהים ואתה מנסה באמת להיות אבא טוב אבל כאן צריך מישהו שממחה בזה יותר לעומק.
אם תרצה מידע יותר פרטני דבר איתי בפרטי.
מחזיקה לכם אצבעות שיעבור והוא ישתקם בחזרה .
לפני 6 שנים
צ'יטה​(שולט) - הוא הלך לייעוץ מקצועי. הוא אדם מופלא, שיודע הכי טוב, מה נכון עבורו. אני מכבד אותו ואת המקום שבו הוא נמצא. כמו כן אני משוכנע שהוא יצא מזה מחוזק. יש לו צורך לנצח את זה לבד ואני מכבד את זה. למרות שזה כואב לי שאני לא שם איתו. אבל זה אני. ועכשיו הוא. תודה נשמה }{
לפני 6 שנים
Yadis - קודם כל , רוצה להגיד שמה שכתבת מאוד מרגש ונוגע ללב.
לפעמים, מרוב חוסר אונים וקושי לראות את הילד במצוקה כזאת, הורים מנסים ''לעשות'' ולא ''להיות '' שם עבורו...
יחד עם זאת, דווקא אנשים - פעילים, חזקים, לוחמים וכו' , כפי שהן שלך (לפי תיאורו) ,הכי מכולם מתביישים מלחוות התקפי חרדה, חרדה בכלל ובכלל מצוקה נפשית.
גם הם אומרים לעצמם ''עברתי דברים כל כך קשים ודווקא זה גרם לי להתפרק?'' וזה יכול לגרום להתרחקות מאנשים הכי קרובים, לאי הסכמה לקבל עזרה (לא משנה ממי- מהורים, בת זוג, אנשי מקצוע)...
לפעמים מה שהם צריכים שתוכל להיות איתם,גם אם הם לא מסכימים, ולהגיד את דעתך- שהוא לא במצב טוב ושאתה ,אבא שלו רואה את זה ודואג לו וחושב שהדרך היא להגיע לקבלת עזרה. שדברים לא נפתרים , אם נתעלם מהם... וגם אנחנו כהורים לא פעם נאלצנו להתמודד עם קשיים ולבקש עזרה מאחרים... שזה לא הופך אותו ל'' נכשל'', אלא רק ל''בן אדם''. לפעמים צריך להמשיך לא לוותר ולהחזיק תקווה, גם אם אדם עצמו לא מאמין...
לפני 6 שנים
צ'יטה​(שולט) - קודם כל ברוכה הבאה לבלוגי יאדיס. וברוכה הבאה לבדסם או לכלוב או מה שזה לא יהיה.
אני מסכים עם כל מה שכתבת ומודה לך רבות.
שבת שלום ומבורך
לפני 6 שנים
North Inspiration - זה אכן לא קל להיות הורה ):
לפני 6 שנים
צ'יטה​(שולט) - ספרי לי על זה }{
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י