בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 6 שנים. 30 באוקטובר 2017 בשעה 0:17

אני מפנה מקום בפה לנשיקות שלך 

מפנה מקום מסביב לשתיקות שלך 

מפנה מקום בלב ללחיצות שלך 

מפנה מקום בבטן שאוכל לבלוע אותך 

אני מפנה מקום בתיבה למכתבים שלך 

מפנה מקום בראש לשדים שלך 

מפנה מקום בלחי לסטירות שלך 

 

כל כך הרבה מקום ואת בשלך 

את בשלך 

כל כך הרבה מקום 

את יכולה להישאר לישון 

ואם תהיי לגמרי שלי 

לא יישאר מקום בשבילי 

 

* ברי סחרוף ודן תורן

מר ד' - שנינו אנשים שמדברים בשפה של סימנים
לפני 6 שנים
אָמָאזוֹנָה​(אחרת) - אתה וברי? אתה ודן? או שמא מדובר בסימן שאני צריכה להבין...? בכל מקרה שפת הסימנים היא אחת היפות לכל אותם שמבינים.
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י