סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אלומניום עם נגיעות צמר גפן

מסירה שכבות, או ככה זה מרגיש לי עכשיו :)
לפני 6 שנים. 9 בנובמבר 2017 בשעה 22:54

הוא מניח יד אחת על ההגה ויד שניה על מוט ההילוכים ואני מסתכלת עליו.

הוא נראה בטוח והוא מכיר כל פיתול בכביש, גם את הרכב הוא מכיר כל כך טוב. הוא בדק שמן, מים, צמיגים, הוא לא פספס שום פרט בדרך.

שום דבר לא מפתיע אותו, הוא כבר צבר קילומטרז' די רציני.

כל הבמפרים, בורות הדרך, עצירות פתע, חיות שקופצות לכביש, את הכל הוא כבר מכיר ויודע באינסטינקט איך להתמודד.

יושבת לידו, על כביש מתפתל במכונית וינטאג', השיער שלי מתנפנף לו ברוח, אודם אדום וחצאית שחורה, גרביונים שחורים ונעלי עקב, עם חולצת כפתורים מכופתרת למשעי.

את המזוודה שלי הנחתי בתא המטען ואני מתסכלת עליו, על הדרך ועל עצמי בראי ומחייכת. 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י