ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 6 שנים. 15 בנובמבר 2017 בשעה 21:20

ועכשיו זה הזמן לדעת כבר מה
צפוי לנו מהשמיים
גם יודעת יותר טוב למה התכוונה
זאת שאמרה שהחכמה היא כמו מים
ונדמה שנהיינו בלית ברירה
יותר ויותר קרובים
אנחנו כמו זוג לאורך שדרה
פשוט הולכים והולכים

 

ולאור הדברים הפשוטים באמת
אנחנו חיים את חיינו
למשל בלי הסברים רק לקבל ולתת
זה לא קל אבל מה יש עוד בינינו?
אני נזכרת לפעמים בילדות שהייתה
לפני זמן המחשב וההיי טק
על פסי הרכבת מחכה לקטר
וכשהוא בא הכל צועק

 

כן, היו אלה חיים טובים
כמו שאומרים האופטימים
ולפעמים חיים מוזרים כך אומרים
המיסטיקנים הסינים
ואולי אלה חיים גדולים
הרי חיינו אותם בטירוף
תסתכל עלינו ותראה
קצת שמח, קצת עצוב

 

וכשאני שוב לובשת שמלה לבנה
אתה שואל מה קרה לך ולנו
הרי פעם לבשת את אותה השמלה
בנובמבר כשהתחתנו


כן ברור לי שאתה רוצה לפעמים
לחזור אל הדברים שהיו
גם אני רוצה אל אותם הימים
בגלל אותו הדבר בדיוק

 

ועכשיו אל תדבר רק תבוא אלי
בשקט בשקט בחדר
כמו שני חברים שאבדו בחלל
שים לב כבר שוב אמצע נובמבר
שוב נופלים העלים - זה הזמן השקט
מה צפוי לנו מחר לא נדע
אתה עוטף אותי בחום ורוקד
ומעביר לנו עוד דף

 

(שלמה ארצי)


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י