צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פרדוקס ושמו בדסם

מתחברת לעולם של יצרים ממקום רך ומנומס.
לפני 6 שנים. 25 בנובמבר 2017 בשעה 8:27

הרבה זמן לא הייתי פה אבל היום הכאב מחזיר אותי.

לא כאב טוב שאוהבים לדבר עליו פה.

כאב פנימי עמוק, חותך.

אז אני משתדלת להגיד תודה ולעשות דמיון מודרך ולשמוע הרצאות בטד אבל הכאב לא מרפה.

 

הבן שלי מרגיש עצמו חלש.

או למעשה, אני מרגישה אותו חלש.

אני מרגישה את עצמי חלשה. לא משמעותית. 

ואני צריכה לקחת נשימה ענקית ולהבין שברגע שאצא מהבית זה יהיה קל יותר.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י