סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אלומניום עם נגיעות צמר גפן

מסירה שכבות, או ככה זה מרגיש לי עכשיו :)
לפני 6 שנים. 7 בדצמבר 2017 בשעה 20:37

ולרגע הייתי מוכנה להשליך את הכל, להסתובב בלי סנטימנטים ולהשאיר ילדה קטנה שרוקעת ברגליים ולהתעלם.

וכשפסעתי צעד אחד הלב קצת הכאיב ובפסיעה השניה כבר היה לי קשה לנשום ובפסיעה השלישית, כשהדמעה התחילה לזלוג, הסתובבתי ,רצתי אליה וחיבקתי חזק ורציתי יותר מתמיד להיות איתה ולא לעזוב לעולם.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י