שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

דברים שרואים מכאן

לפני 6 שנים. 8 בדצמבר 2017 בשעה 9:18

גם אם וכשיבוא אחר, עדיין אתרגש משמך על המסך, והלב יאיץ דפיקותיו בדרך לראותך. אתה אולי לא מבין למה, אני יודעת בדיוק מה בך עושה את זה.

ובנושא אחר, הם סקסיים. כמה פשוט לה להיות מובלת ככה, בתנועה עדינה של האצבעות שלו, בתזוזה (מ)רומזת עם הרגל או האגן, הוא מראה לה בדיוק מתי, לאן ואיך היא צריכה לזרום.

כנראה שאף פעם לא יהיו לי מותניים צרים כל כך, או בטן כה שטוחה, או כאלו רגליים ארוכות, וכנראה שגם לעולם לא אהיה באמת שקטה ללכת בעקבות מישהו בעיניים עצומות לאורך זמן. על שלושת הראשונים אני אתגבר, על האחרון יש רגעים שאני מקנאה. 

נוט מנט טו בי.

מכיל ומפנק​(שולט) - ללכת אחרי האדון בעיניים עצומות ולב בוטח.....ברור שיהיה לך
כי את זקוקה לזה
כי זה תלוי בך
בעבודה שלך על הפנים שלך
לפני 6 שנים
צד אחר - פיספסת את הנקודה.
אין לי אדון מלבדי, ונראה שגם לא יהיה.
אני אדונית לעצמי, וכמה שלרגע היה נדמה לי שאני רוצה, שאני יכולה, שמצאתי - לא.
זה לא מתאים לי, לא נעים לי ולא נוח.
ובסופו של דבר, אני אוהבת שנעים לי. האמת לאמיתה היא, שלמרות שיש לי כוח סיבולת, אני לא אוהבת לסבול.
מודעות, עבודה פנימית בלתי נגמרת, הקשבה (לעצמי וגם לאחרים), הכל יש. לזה אני נדרשת.
אבל ללכת אחרי אדון בעיניים עצומות, לזה אני ממש לא זקוקה. להיפך.
וזה לא אומר שאין, לא היו ולא יהיו א/נשים שאסמוך עליהם בעיניים עצומות, אני פשוט אלך איתם ולא אחריהם.
לפני 6 שנים
כאבי גדילה - בתור מישהי שכן רוקדת אגיד כמה דברים שיאכזבו אותך.
א. היא רוקדת עם פרטנר קבוע ולומדת לצפות את התנועות שלו. ההובלה שלו וההיכרות שלה מאפשרים את הזרימה הזו.
ב. רקדניות לומדת להרפות את הגוף, זו טכניקה ולתת לפרטנר להוביל. יש בודדים שהם זוגות שאכן מערבבים רגש בריקוד ואז רואים את זה בברק בעיניים ובחיוכים שלהם.
למשל חפשי סרטונים של Daniel ו desiree הם הדוגמה הכי מושלמת לזוג שרוקד ולכן הם נחשבים מספר 1 בעולם. הרגש.
אצל הרוב זו טכניקה ולא מעיד על חיבור רומנטי.
לא רק זה, מי שרוקד קבוע לרוב מסתכל על זה כספורט.
ולצערי אין לזה באמת קשר ללבטוח בשולט שלך.
רק פעם אחת בכל 18 השנים בהן אני רוקדת באמת הרגשתי כמו נשלטת מול רקדן אליו גם נמשכתי. לרוב, אני לא מרגישה כלום. ספורט. וגמישות.
לפני 5 שנים
צד אחר - תודה על התגובה ועל האינפוט המעניין!
הסתכלתי על זה יותר מטאפורית, על להיות מובלת באופן כללי, לא ממש בריקוד, למרות שריקוד זו דוגמה מעולה לעוד דרך שבה אני *לא* טובה בלהיות מובלת.
אבל כן, ההיכרות כנראה עושה הרבה הבדל, נראה שהיא כבר אפילו לא צריכה לחכות להוראה, היא יודעת לזהות אותה באינסטינקט.
אני לא באמת רקדנית ו/או נשלטת, אז לא ממש יכולה לענות לגבי התחושות האלה והחפיפה או הניגוד ביניהן...
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י