שולט טוב הופך את הנשלטת שלו לפקעת של צורך. הוא לא אומר לה הרבה, כל מבט הוא חד ומחושב ואף מילה לא נאמרת סתם.
המתיימרים יקראו לזה שבירה, אני מעדיפה בנייה, כי ככה זה מרגיש. שכבה ועוד שכבה ועוד אחת של צורך מזוקק, עד שלא תוכלי לראות בעיניים מבלי להסתכל ישר דרכו.
בסוף את כל כך רוצה, את רוצה הכל. הוא יבקש תמונה, ובקושי תצליחי להחזיק את המצלמה מרוב התרגשות. אצבע אחת שלו על הגוף שלך תעביר זרם מענג יותר מעשר אורגזמות.
את פקעת של צורך, שרק הוא יכול לפרום, ובמקום הזה גם האישה הכי חזקה, הכי חכמה, מתחילה להתחנן. בבקשה, תיקח. בבקשה. אף אחד אחר לא יכול. את מתחננת, והוא מחייך אלייך, חושף שיניים לבנות, ואת יכולה להישבע שמתחת ללשון שלו את יכולה לראות את הברק המתכתי של המפתח שישחרר אותך.
שם האישה ההגיונית שאת, זוחלת על הברכיים, רטובה מזיעה, מבכי, בוערת מתסכול. זה לא ה"תזחלי על ארבע ממי" המאופר והמוקפד שיש לכם בראש, זה איבוד צלם אנוש.
כשהוא יחליט הוא ישחרר אותך, ישלח יד שתכיר בקיומך, ידחוף לתוכך אצבע או יד או זין, הפקעת של הצורך תתחיל להיסדק, וכל הפנטזיות שטיפחת בחממה הרטובה הזאת ישפכו עליו.
זה בטח היי מטורף, הכוח הזה על אדם אחר. אני מניחה שבגללו גם הם מאבדים צלם אנוש. כמה סאדיסטים אמיתיים יש? שנהנים מכאב לשם כאב? כמה מזוכיסטיות אמיתיות? אני מהמרת שמעטים. כל השאר, מכורים לכוח וליכולת האלוהית להשתמש בו, בצורה הבוטה ביותר שתתאפשר. כמה שבוטה יותר, אסור יותר, חולני יותר, ככה הטריפ מתעצם.
שולט חכם הוא גם מאוד סבלני, וגם זה לפעמים יראה לך על-אנושי, כי את רואה שגם הוא צריך, הנשימות שלו קצרות, הזין שלו עוד רגע קורע את המכנסיים, אבל הוא עוצר, ואת שוב מתחננת, בבקשה בבקשה תיקח. תן לי, בבקשה.
כשהוא יעשה איתך חסד, זה יהיה הדבר הכי טוב בעולם, כמו הנשימה הראשונה שלך מעל המים. אלה אורגזמות משתקות, בלתי נגמרות, כי הן לא מהכוס אלא מהראש שלך, והראש שלך מלא רק בו.
את מורעבת ובולעת אותו כאילו לא אכלת שנים, לוקחת כל מה שנותן לך, מוצצת אגודל, מלקקת סוליה, דוחפת לשון. זה מגעיל, וזה "גבול", אפילו כתבת את זה או אמרת לו מתישהו, שאת לא אוהבת, ולא רוצה, אף פעם.
אם את לא רוצה, אז למה את מתחננת? למה את נרטבת כשהוא נותן לך? למה את בוכה? בגלל שרצית או בגלל שלא? או בגלל שהגעת לארץ "לעולם לא" ואת מפחדת מהרגע שתצטרכי לחזור?
קל מאוד להיות חור, סמרטוט, זונה חסרת מוח, כי זה פשוט אומר שאת דף חלק. לא את, לא הבחירות שלך, לא הדאגות שלך, לא ההיגיון המתיש שלך.
תמיד אמרו לך שתוכלי לברוח מהכל אבל לא מעצמך, אבל שיקרו, כי יש דרך אחת.
אם תתחנני מספיק.