אני מבינה הבוקר בחדות את הסיבה שאנשים נהנים ממני במסיבות האלה. את הסיבה שכולם מתים שם על "הראש" שלי. את הסיבה שמוודאים שאגיע. הגברים רוצים אותי שם. הנשים הזורמות גם, ואז יש את אלה שמגיעות עם הגברים שלהן כנראה שלא לגמרי מרצונן או בעקבות חוקים בתוך היחסים שלהם ואז על פניו הכל טוב. על פניו, עד שקורה קטע כמו אתמול. באמצע המסיבה כשאחת הנשים באמצע המסיבה, כשהייתי על תקן דיג'יי, כולה קטנה ורזה, חמודה כזאת, נראית שברירית, אבל בפועל ג'דאית קטנה, ניגשת אליי וצועקת עליי בטון תוקפני במיוחד דרך המוזיקה שאתרחק מבן הזוג שלה. לרגע לא הבנתי מה נסגר, הרי אנחנו במסיבה חופשית.. ובכלל מי התקרב אליו, הוא זה שבא ונצמד לגוף ולשפתיים שלי, לי היה מגוון רחב של דמויות, אני לא אשמה שבן הזוג שלך נדלק לי על התחת ועוד אחכ שולח לי הודעות שנשמור את התשוקה שלו אליי ביננו. כן, את זה היא לא יודעת. היא גם לא תדע כי אחרי הסצנה אתמול אני שומרת ממנו מרחק. לא שווה את זה.
כל החווייה הזו, כמו המסיבה עצמה, יצרה בי תחושות לא ברורות..
ראשית תחושה כאילו נכנסתי באמצע זוג נשוי. יש סיבה שאני מתרחקת מנשואים. לא מוכנה לקחת על עצמי להרוס לאף אחד אחר שום דבר.
אם הייתי רוצה להרוס חיים אני יכולה לעשות את זה בדרכים אחרות.
שנית, חשבתי על ההקבלה הסימבולית בין מה שכתבה לי הבוקר בהודעה שחיכתה לי כשהתעוררתי, לבין כל הבלגן שלי עם החבר לאחרונה. אחרי התנצלות ארוכה והסבר היא סיימה במילים שהיא מצטערת אם פגעה בי אבל שהיא פשוט לא מסוגלת להכיל את הגבר שלה מנשק נשים אחרות. גברים כן, נשים לא. לא קשה לי להבין אותה, להיפך ואמרתי לה את זה. אני יודעת עכשיו שבזמן שאני נהניתי, באותו חדר איתי היתה בחורה אחת שאכלה סרטים. סרטים שאני מכירה מקרוב. ההקבלה הזו נגעה בי. ולא בלב, כמו בבטן הרכה.
משהו בפנים התעקם. לא במהלך המסיבה כי בה הייתי מסוחררת מדיי בין כל האנשים.. אבל בבוקר שאחרי 4 שעות שינה.. כשהתעוררתי מיובשת, מסוחררת, הנגאובר אכזרי ועם הרבה כאב לב. לא ברור לי למה אבל פתאום השתחרר כל הבכי שלא יצא ממני במהלך השבוע עם כל התהפוכות שעברתי.. הכרית נרטבה.
לא גמרתי למעלה משבוע. הגוף רעב. הלב מורעב על סף התייבשות.
הגוף יכול לבוא לידי סיפוק אם רק ארצה, אבל משהו בפנים לא מניח..
צריכה חיבוק..
