שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Bigger on the Inside

זו לא אני שרגישה, זה העולם שקהה.
לפני שנה. שני, 19 בפברואר 2018, בשעה 19:10

משהו בי משתנה. משהו קורה ואני עוד לא יודעת אפילו להסביר את זה. יש לי גברים מדהימים בחיי. אבל לאחרונה, אחד מהם מאבד את זוהרו, ויורד מגובה האולימפוס. השני, הוא חבר מסוג אחר. בכלל הוא טיפוס.. אבל הוא איך שהוא, עושה לי טוב עכשיו, איש לא מתקרב לזה. אני מוצאת עצמי מתקשה לתקשר עם החבר הותיק כבעבר, ומוצאת עצמי מוצאת שפה משותפת יותר דווקא עם השני. 

משהו בפנים השתנה. הודעתי בקבוצה שאני לא אגיע למסיבה הקרובה, לא הרגשתי צורך להסביר למה. קשה לי בתקופה האחרונה כל חיבוטי הנפש. כל הזעזועים שאני חווה אחרי כל מפגש כזה. משהו בתוכי דוחה את לילית ממני לאט לאט. אני מרגישה את זה. ואני אשקר אם אגיד שלא מרוצה מזה. 

כן את סוג של כוסית, כן את לוחמת אמיצה ושרדת ככ הרבה בשנה וחצי האלה, כל שכן התקופה האיומה מלאת המכאובים והבדיקות שממאנת להסתיים.. כן, את יודעת להראות טוב ואת יפה, כן את יכולה להזדיין קרוב לודאי כמעט עם כל מי שתרצי להשכיב. כן. אבל את הלב הריק זה לא ימלא, לא משנה כמה אורגזמות יהיו שם. 

אולי מעט התפכחתי מהאהבה שלי אליו. אולי הבנתי שוב משהו שהבנתי כבר קודם. אולי הפעם זה הזיז משהו. 

גם לי מגיעה אהבה. הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש.

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י