קמתי אתמול בבוקר ומצאתי עצמי חופשיה לשוטט לבד ברחובות לונדון ללא היורשת, שיצאה לטיול עצמאי.
נכנסתי לקרון הרכבת התחתית והתיישבתי. עוד לפני שהרכבת עזבה את הרציף, פנה אלי נייג'ל.
בריטי בשנות ה-50, לבוש באלגנטיות מוקפדת בבגדי עור ואביזרים מכף רגל ועד ראש (ולא הכל בשחור - המכנסיים למשל, היו בעיבוד דמוי ג'ינס).
מסתבר שמה שמשך אותו היה השילוב של המגפיים (עור מעל הברך) עם מעיל העור הארוך.
הוא לא היה נבוך כלל לפנות אלי בדברי הערכה לפריטי הלבוש ושאלות מה מקורם.
התפתחה שיחה על פטישים, ופטיש עור בפרט, והוא ביקש ממני בנימוס להצטרף אליו לכוסית במלון גרוסבנור הסמוך.
אמרתי לו שבישראל לפחות, הפטיש הספציפי מקושר לפטישים נוספים.
שאל אם מתכוונת לBDSM.
מכל השיחה הוצאתי ממנו פנטזיה, שהוא ילבש בגד עור מלא, ואני אכאיב לו. נניח, טראמפלינג סטילטו. "זה יהיה מעניין", אמר לי.
"איזה אנדרסטיימנט בריטי, נייג'ל.."
הגעתי הערב הביתה למצוא את האימאג' הפליקרי הבא מחכה לי בתיבת הדואר ממנו (הוא גם רוצה לבוא לישראל)
לא יודעת. נראה לי מאמץ :)
* כל מילה אמת. תומצת לנוחיות הקוראים העצלים
