בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 6 שנים. 15 במרץ 2018 בשעה 6:57

27 שעות ללא שינה והעיניים מבקשות להעצם ולו לרגע שביר בתוך הגוף הצף.. הלוואי ויכולתי.. הלוואי..

 

והכאב המטורף שחודר לכל פינה, שולח שורשים חדים ומפותלים, תופס, צובט, דוקר, חותך ומאיים להתפשט בך כמו מחלה..

 

יממה ארוכה ומסחררת, קשוחה ומעיפה כמו רוח סערה, והחיים לימדו אותך שאין ימים מיותרים, כל יום נולד כדי להוביל אותך ליום הבא.. ✨

 

 

"את אמרת לי
אל תיכנע ומה אתה כועס
לא כעסתי
בין הצלחה לבין כישלון יש אכזבה
התכנסתי
ביני לבינך יש עוד מקום
גם זה לטובה
ואז בלי גאווה
חצינו קו בלתי נראה
אחרי לילה של אהבה
רצינו עוד אם אינני טועה
מה יהיה היום
מה יהיה מחר
עוד נראה
הכל אותו דבר


לא נרדמתי..."

 

(ש. ארצי)


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י