בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בעבור חופן צומי

אני רוצה את אור הזרקורים; אני רוצה תהילת עולם; אני רוצה את סגידתו של קהל משתאה; אבל אני מוכנה להתפשר על צומי, בינתיים.
לפני שנה. שישי, 30 במרץ 2018, בשעה 00:04

כף יד מלאה ברוק ובזין, וכאילו כל פעולה של מוטוריקה עדינה שביצעתי בימי חיי - כל שעות ההקלדה, הסריגה, הרקמה, השיוף, הציור, החיתוך, הפיסול וכל הדברים האחרים שבהם לימדתי את כל השרירים הזעירים של כפות הידיים שלי לשתף פעולה - הייתה רק הכנה לתנועות הכאילו-אקראיות שהיא מתפתלת בהן על הזין שלך, הקשה כמו אבן ורך כמו שרק בשר אנושי יכול להיות רך וחמים ומזמין, אצבעות שלופתות ומרפות ומסתובבות, מרכז כף יד שלפעמים חופן ולפעמים נפרש, לפעמים מרפרף ולפעמים מתהדק, בחלקלקות הזאת שרק כמה יריקות הגונות לתוך כף היד מסוגלות לסדר.

וכל אינספור התחביבים שלי בימי חיי רק היו הקדמה לכלי הנגינה הזה שהאצבעות שלי פורטות עליו וגורמות לך להשמיע את המנגינה החביבה עליי, קרשנדו של גניחות אטונאליות חסרות כל מודעות המתמזג בקונטרפונקט לא צפוי עם אוושות סדין, חריקות מיטה תחת משקלו של גוף ששריריו נדרכים עוד ועוד, והקולות הרטובים, החלקלקים של היד המנגנת.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י