לפני 6 שנים. 13 באפריל 2018 בשעה 15:13
לפעמים הייתי רוצה להיות חלש ונזקק, כדי שכל אחת תוכל לקחת ממני.
הייתי רוצה להיות תלוש, שרק מישהי תסתכל לי בעיניים וכבר תיפולנה כל ההגנות.
להתמסר באמת, באמת להיות מוכנע, בלי הגרעין, הזקוף הזה, ההוא מהפלדה שיצקו לי בנשמה מתישהו.
עייפתי, רוצה להיות מותר לכולן ולא רק לאחת שתביט לי לתוך העיניים, שתאמר: אני פה הכל בסדר.
שתניח לי יד קלה על הכתף, כל כך קלה שאהיה חייב לכרוע. שתשים לי את הקולר על הצוואר ותאמר: אתה יכול לנוח.
עייפתי.
