לפני 6 שנים. 17 באפריל 2018 בשעה 11:21
היו לנו כרטיסים לסרט עם זוג חברים.
היינו בחדר שלי, אני מתארגנת והוא על המיטה שלי מעביר לחדשות, קצת לפני שנצא.
אני זוכרת את הידיעה: ישראלי נהרג בהתקלות ואת התמונה של האמבולנס.
זוכרת שאמרתי: ישראלי זה אומר חייל, משפחה שנהרסה ביום שישי בערב כמה נורא
ואז הטלפון צלצל וזה כבר לא היה סתם יום שישי, זה היום שישי שבן דוד שלי נפל.
כמעט 17 שנים עברו, הימים שאחרי מורכבים מרגעים רגעים.
הכניסה הראשונה לבית של דודה שלי
הארון עטוף בדגל ישראל
דודה שלי מחבקת את אבא שלי אחרי הלוויה ומאחלת לו שאף פעם לא תצטרך לתמוך בו ככה כמו שהוא תומך בה
אני אוספת את האחים שלי אלי לפקעת הדוקה בגילוי המצבה
ועוד כל כך הרבה רגעים
כל כך הרבה שנים
כל כך הרבה קרה מאז
והרגע ההוא שהטלפון צלצל נעוץ לי בלב כאילו זה היה רק אתמול