צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

התיקון

לפני 5 שנים. 28 באפריל 2018 בשעה 11:31

וזה מתיש. מלחמת התשה. הם צונחים באפיסת כוחות כמו עלים גדולים של שלכת בניו המפשייר. וגם היא מותשת, ומבקשת שכל זה יניח לה. איזה קסם הוטל בה. או קללה. ההגיון קובע שהוא רשע. אכזר. הלב לוחש: אוהב. אוהבת. ומטפטף את עצמו במבוכה דרך הנקבים. יש דברים שהיא היתה רוצה להגיד, אבל אין איפה להניח אותם. פשוט אין. 

one time -
יכולה להניח פה! בכל מקרה זה מה שאני עושה
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י