צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אלומניום עם נגיעות צמר גפן

מסירה שכבות, או ככה זה מרגיש לי עכשיו :)
לפני 5 שנים. 13 במאי 2018 בשעה 23:57

עמדתי שם מולו מובכת וכל כך רוצה להיות מה שהוא רוצה, שהצלחתי לפספס את מי שאני. 

ניסיתי להיות ילדה טובה וצייתנית וכשכאב לי הבנתי שאני לא רוצה להיות כזאת, זאת פשוט לא אני... 

ורציתי שהוא יהיה גאה בי ורציתי לפתוח את הלב ורציתי לחבק בשתי ידיים את כל מה שהגבר גבר הזה רצה להציע לי. 

אבל בחרתי ללכת, כי הבנתי שזה לא צורך נקי. 

הוא גרם לי לראות את כל הקשרים הקודמים שלי באמת ולא את הפרשנות המקלה שלי, לראות כמה לא בריאים הם היו עבורי וכשהיה בנינו רגע כזה, שגרם ללב ולבטן שלי לרטוט ממשפט שהוא אמר, הבנתי שאני צריכה לארוז את תרמיל המסע ולהמשיך לחפש את מה שנכון עבורי.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י