בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

People can Fly

צריך לחיות בשביל שיהיה על מה לכתוב
לפני 5 שנים. 19 במאי 2018 בשעה 19:56

פאקינג כבר עשרה ימים שלא נפגשנו
אחרי שהתעצבנתי
אחרי התהיות
אחרי ההסברים
אחרי כזו מנה של געגועים
אני עם הלשון בחוץ...
נותר לי רק לדמיין
מה יקרה לי שכבר נצליח להפגש
איך נתניע מאפס למאה ?
איך אצליח לא להתנפל עליך מיד ולחכות על הברכיים ?
ומה יהיה
ומה תעשה איתי
ומה תגיד לי
וכמה אגמור לך
ואיפה תגמור לי
ומתי

מתי מתי מתי כל זה כבר יקרה...

בשיחה של אתמול
התכתבת איתי כשאתה בחצר
״חבל שאני לא שכנה שלך״ כתבתי
ענית שבאמת חבל
ושהיית פותח לי פירצה בגדר…
צחקתי -
במצבי ?? מזנקת מעל הגדר
נשרטת
נפצעת
ולא מרגישה כלום
רק להגיע
( ואתה השלמת אותי) -
לאבא
לשבת עליו
להרגיש אותו נכנס
לסגור עיניים
ולהתחיל
לקבל.

ניחמת אותי שבקרוב.
נגיע רחוק

רוצה קרוב
הכי קרוב
בין הרגליים שלך
לשים ראש
בפינה שלי אצלך
וזהו
העולם נעצר.

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י