לפני 5 שנים. 1 ביוני 2018 בשעה 20:36
את לא מקולקלת אמרתי לעצמי בקול חזק בלב כשהעיינים שלי פגשו את עצמי בראי.
ועוד הדהדו לי מילות דאגה שהוא פיטפט מתוך כוונה טובה וגרמו לי להסתכל על עצמי במבט מהורהר.
את לא מקולקלת, מקסימום יש לך כמה דפיקות בכנף, שריטה בלב ופלסטר על תיבת הרגשות, טוב נו, יותר בקטע של איזולירבנד גדול ושחור ופחות פלסטר.
את לא מקולקלת אמרתי בעיניים בוטחות עם חיוך קל לעצמי, את מתעתעת את הסובבים, אבל את יודעת בדיוק מי את.
את לא מקולקלת, את פשוט קצת לא קונבנציונלית וקל להכניס אותך לקופסא של המקולקלות ולא למדף של הייחודיות.
