ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חתול מעורר

הגיע הזמן להתעורר. שוב. מיאו
לפני 5 שנים. 9 ביוני 2018 בשעה 6:00

מתנגן לי בראש.

הפינה החדשה שאימצתי לי בלב הרעש של תל אביב, ספסל בודד תחת עצי אלון, שקט ציפורים ושירה של תפילות נוצריות ברקע.

מצעד הגאווה אתמול.

עוד שנה חלפה.

איפה היו החלומות של להעמיד משאית גאה במי שאני (כן כן, בדסמית בנשמה מסתבר), כשהייתי צופה מהחלון בקומה השלישית בארלוזורוב פינת בן יהודה, ואיפה כיום...

שריד עבר. החולצה שיוצאת מהארון רק במצעד, בצער רב, חבר אחד שאיתי, לעומת החבורה שהיינו מעבודה.

לא היו דברים שכאלה.

ובצער רב אומר - גם לא יהיו.

הייתה תקופה.

כואבת משהו עם הזכרונות שמכילה.

בת 40 פלוס

מבינה שהחלומות של גיל 20 כבר לא יתממשו.

כן, הגשמתי המון.

זכיתי בענק לשלושה בנים (כן כן מדהימים יפים חכמים וטובים, אבל איזה אמא לא תאמר זאת על הבנים שלה....), לקנות בית גדול על חצי דונם אדמה, לטעום את החיים הטובים של טיסות לחול ומלונות בביוקר (מ.... הסוויטה בוולדורף אסטוריה במרכז לונדון).

והינה עוד כ25 שנה עד הפנסיה. כבר לא אספיק לחדש ימיי כקדם.

אבל העיקר הבריאות, נכון?....

:(

 

ולצעירים שקוראים אותי

קחו נשימה

תמשיכו לחלום

אבל אל תאבדו את מה שהשגתם. 

 

Aציבעוני​(אחר) - אח דניאלה דניאלה כוכבת היית
וכוכבת תישארי
אוהב אותך
לפני 5 שנים
דנייאלה{Z} - אנשים לא באמת משתנים....:)
לפני 5 שנים
הסמור הערמומי​(נשלט) - לפעמים החיים מובילים אותנו בדרך.. כמו בכל שביל יש עליות וירידות.. החולצה ידעה גבהיים מטורפים .. וגם שפל שלא היה כדוגמתו.. הגיע הזמן לעלות שוב
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י