סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אלומניום עם נגיעות צמר גפן

מסירה שכבות, או ככה זה מרגיש לי עכשיו :)
לפני 5 שנים. 29 ביוני 2018 בשעה 19:56

בדרך כלל כשאנחנו מתגעגעים למישהו, אנחנו מתגעגעים לאיך שהרגשנו במחיצתו.
כשאנחנו חשים רצון להיות עם מישהו, אנחנו כמהים להרגיש ולחוש את מה שהנוכחות שלו מעוררת בנו.
לפגוש את החלק בעצמנו שחי ובועט במחיצתו.
אנחנו, בדרך כלל העניין, לא האחר, מדובר בנו ובמפגש והאיחוד שלנו עם החלקים השונים שלנו, כולל אלו שמאופסנים עמוק עמוק בחדרי מרתף חשוכים.

ועכשיו כשאני יודעת את זה, אני אחפש איפה אני פוגשת את עצמי וממלאת את הגעגוע מבלי לחרוט עוד שריטה עמוקה בליבי, בגופי ובנפשי :)

 

Cloud_Lord​(שולט) - לפעמים, צריך את השריטה.
לפעמים השריטה היא טובה ולא רעה.
לפעמים, השריטה היא אפילו צורך.
זה עדיין הכל נסוב סביב האני ולא סביב ההוא או ההיא.
צורך לא מתמלא מתחליף למה שאנחנו חושבים שיוכל לספק אותו.
כשהצורך קיים, הוא צריך את הסיפוק המדוייק שלו.
וכל השאר, סיפורים יפים.
לפני 5 שנים
אישה מפונקת - מדוייק ויפה.
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י