לפני כשנה פתחתי שירשור, פה בכלוב, בו אני קורא לכולם, להפסיק להעמיד פנים, ולשים על השולחן, את העובדה שכולם מתחלפים.
לשירשור.
***
האמת שאז, היו זמנים מאד קשים. חייהם של המתחלפים היו קשים מנשוא. אני זוכר אז, אותי, משוחח עם סאביות, {ראויות לתפארת}, שעונות לי, שהן לא מסכימות לשוחח עם מתחלפים. הן רוצות רק דומים, {ראויים}.
אני זוכר, אמירה, כשפתחו עלי שירשור נאצה, שנשא את התואר, דום מתחלף. אמרה לי ידידה, {איפה את בזמן האחרון, זונה אחת}, שכמה דומים מתחלפים יש באתר, ששווה לדבר עליהם בכלל ? אז זהו, שהיום תהילת המתחלפים, נישאת על דגל מורם, בראש חוצות. ומהווה את גולת הכותרת, של הקהילה המדהימה, שלנו.
אשרינו, שחזר היושר לקהילה הזו. אשרי לנו, קהילה מודרנית, סוטה, ו.... מתחלפת, {נו בוא נגיד}, כמעט כולה 😉
***
אבל.... רגע רגע. התחרטתי בכלל. לא כולם מתחלפים. רק כמעט כולם. והאופן בו ראוי להתחלף, זה נושא התמחות בפני עצמו.
אני מרגיש, רואה, עיניים נדהמות, של רבים/רבות וטובים/ות, מתבוננות בי/בנו, על גווני ההתחלפות שלי/שלנו. מסתכלות, כלא מאמינות, במחזה הלא נורמלי, שנגלה לפניהם.
וואללה, זה גם לא פשוט, להתחלף, ומחייב לימוד והשקעה. באמת, וברצינות.
***
מסתכלים,
עלי כל הזמן,
מה הם רוצים,
מה איכפת לי בעצם.
אומרים לי,
שאני חצי בנאדם,
והיא חצי משוגעת,
אבל זה סוד הקסם.
***
מתחלפים, הכוח העולה. יחי המתחלפים. {אייקון תוקע בשופר}.
לפני 17 שנים. 4 בפברואר 2007 בשעה 19:39
