פתאומית לעד

odedoded​(שולט) - זה יהייה ארוך:
אלתרמן נודע באהבתו הרבה לנשים ולשתייה. הוא היה נשוי לשחקנית רחל מרכוס, להם נולדה בת יחידה, המשוררת תרצה אתר. אלתרמן ומרכוס חיו בנפרד אך נותרו נשואים. אלתרמן נהג לשבת הרבה בבתי קפה בתל אביב, ובראשם "כסית", שם התכנסו סביבו אנשי רוח נוספים, ביניהם חיים גורי, משה שמיר, אהרון מגד ואחרים. ל"כסית" היה אלתרמן נוהג להגיע מלווה בציירת צילה בינדר, אך גם לה היה ידוע כי הוא פוליאמורי מובהק. וכעת לאחר שגם מגינתה של צילה חמק אלתרמן והלך לרעות בשדות זרים
(וגרם לקלקול היחסים איתה)
עכשיו שהוא לבדו,בודד
הוא מכיר באהבה הגדולה לאחת וליחידה-לה!
אבל למרות זאת נותר לבדו ועל ערפל גופה גופו כל כך מתגעגע....
זהו השיר
מופלא וקסום🌹

אָמָאזוֹנָה​(אחרת) - מקסים מה שכתבת...
אלתרמן היה פוליאמורי חד צדדי, הוא חי עם רחל עד יומו האחרון, ובמקביל ניהל את הרומן עם צילה בידיעתה של רחל, אבל הוא מצידו היה קנאי גדול מאד, בכל השירים שלו אפשר לראות כמה ברור היה לו שהגבר יכול לאסוף לעצמו אהבות שונות (זמר שלוש התשובות) אבל לא יכול היה לשאת את המחשבה שהאשה שלו תתרגש ממישהו אחר בלעדיו "ואם פעם תהיי צוחקת, בלעדי במסיבת בני רעייך, תעבור קנאתי שותקת ותשרוף את ביתך עלייך" 😉
זה קטע שלפעמים אנחנו כל כך זקוקים לפרידה מטלטלת כדי לחוות את ההתרגשות שבאהבה שוב מחדש.

ואגב, יכול להיות שהשיר הנ"ל שוייך לסיפור האהבה שלו עם צילה כפי שכתבת, אבל לפי התאריך בו הוא נכתב ואחר כך פורסם (בגזית, 1931-35) אלתרמן עדיין לא היה נשוי ועוד לא הכיר את רחל וגם לא את צילה. מעניין לחקור את הנושא הזה ברצינות, ואולי הוא חזה בשירים שלו את מה שהוא ירגיש בעתיד..