צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בין השכל לרגש

על החתום, שלכם באהבה (לא באמת)
&#@.
לפני שנה. חמישי, 19 ביולי 2018, בשעה 14:35

בעברי הוגדרתי  כ"מחוננת" (Ish): הקפצת כיתה, השתלבות בפרויקט מיוחד וכאלו דברים..

מאז שאני זוכרת את עצמי השכל שלי הציל אותי: העובדה שבגיל 4 הרכבתי פאזל עם מספר חלקים תלת ספרתי נתנה בי זרקור שאיפשר לי לנוח (לא אתייחס לעובדה שראייה חזותית טובה לא מעידה בשיט על אינטליגנציה אבל בסדר.. כל עוד זה חסך ממני את ההתמודדות המשפחתית מי אני שאתקן?). העובדה שכבר ביסודי ניצחתי בתחרויות ידע אנשים זקנים (מה אתם רוצים, הייתי ילדה, גילאי ה20-30 נראו לי ענתיקות) נתנה לי מקום שקט להיות בו. המקום השקט היה בסביבה... עבריינית נקרא לזה? הם התעסקו בגניבות, סמים ושאר מטעמים אבל השכל שלי שיעשע אותם לכן הם הקצו לי זולה משלי ושם הייתי מבלה לפעמים לאחר שעות בית הספר. הרבה יותר עדיף מהבית. 

השכל שלי חילץ אותי מבעיות, איפשר לי להציל ולהינצל (ולהיות מנוצלת) ובכללי היה כלי אשר בעזרתו התחברתי לאנשים. 

....

הכרתי אותו בכיתה ד', הוא נכנס לכיתה ותבע בעלות על התקן "הילד הבעייתי". בהתחלה פחדתי ממנו, בהפסקות הוא היה נוהג להצית כל מיני דברים ולהעיף כיסאות על כל אחד אשר העיז להסתכל עליו עקום. לכן הקפדתי לא ליצור שום אינטראקציה איתו עד לאותו ערב. 

....

ערב כיתה, הגעתי באיחור מאחר וחיכיתי ללא טעם לאחד מבני משפחתי שיבוא ללוות אותי עד שהתייאשתי והלכתי לבד. כשנכנסתי לכיתה, כל הילדים כבר התחלקו לקבוצות ואני? אין בשבילי מקום פנוי, איחרתי. למשך דק' ארוכות עומדת ומחכה לקבוצה שתקבל אותי עד שאותו ילד יוצא, ניגש אליי ומכריז שנעבוד כזוג. כל כך אהבתי אותו באותה שנייה שהייתי מוכנה לקנות לו פרינגלס (בדיחה פנימית). מאותו יום נהיינו חברים טובים. 

....

עלינו לכיתה ז', הוא בתיכון אחד ואני בתיכון אחר. שומרים אחד על השנייה מרחוק, הוא השתלב בדרכו ואני בדרכי. באחד מן הימים, בשעת ההפסקה אני מקבלת פתק ממנו, הוא מחכה לי על הגבעה ליד השער האחורי של בית הספר. הוא הסתבך, כנראה שיעיפו אותו וזה אומר שבבית כנראה שירצחו אותו, הוא חייב ללכת, לעזוב. לא הצטרפתי אליו כי לי יש שכל, לי יש תקווה. ככה הוא טען.

....

הוא עזב והשכל כבר לא עניין אותי כל כך ובמרוצת השנים השכל העילאי יצא לחופשה ונשארתי עם השכל הרגיל, התאמצתי בכל כוחי להישאר עם הרגיל בלבד, לא מחוננת ולא חכמה במיוחד אלא רגילה ככל השאר ללא סיבה להתייחסות אשר תוציא את הרפש לבחינה. 

....

עבר עוד זמן, קרו עוד דברים, המשכנו את דרכנו רחוקים אך מחוברים. קבענו להיפגש לזכר הרגעים. הוא כל כך השתנה, כולה בן 16, מה נהיית לי כל כך מסוקס. היינו בעולם שלנו ללא העולם החיצון, ללא שכל וללא בעיות.

....

זו הייתה הפעם האחרונה שנפגשנו. טעימה אחרונה של חופש, הלכת, הסתבכת ונהרסת וכל זה קרה כי לא היה לך את השכל שלי. שכל שיכל להציל אותך. 

 

MyLexicon - את... יודעת לספר סיפור
לפני שנה
כחש​(נשלטת) - אתה... יודע לגרום לספר סיפור
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י