הנוף בסוואנה שלי

קראתי אתמול את הכתבה, ואפילו הרגשתי שהבנתי את, שכתוב בה. שהרי אני בדסמי לעילה ולעילה, ואפילו מבין די הרבה בנושא. מה לכמה כתבים ווניליים, {למרות, שבימים טרופים אלו, לך תדע}, לחדש לי בנושא. כמו כן, אני מכיר את הסיפורים הנ"ל, לפחות ברובם, אישית לוחצת, כל כך שכך, שאפילו במקרים מסויימים, הייתי מהראשונים לשמוע אותם, בשעה שהדמעות זלגו על כתפי, האיתנה, {זה לפחות מה שהרגשתי, אפילו, אתמול}.

אבל מה, מסתבר שנפתולות דרכי הגורל, בכלל. מסתבר, שהאופן בו הוגשה הכתבה, לקהל הקוראים בכלל, ולי בפרט, גרמה הכתבה לזעזוע רציני, אצלי, אצל הגננת, ואצל שנינו כזוג. כל כך, שכך, שאני מוצא עצמי מברך את הכתבים, שהפליאו מלאכתם אמונה, וגרמו לי לכך. שהרי, כתיבה מטרתה לגעת, והכתבה הזו, נגעה בי/בנו, עמוק ביותר. מהמקום התמוה הזה, של הכרות אישית כל כך צמודה, לסיפור המאורעות, זה ממש בגדר הזוי בעיני. כל כך הזוי, שאני עומד מצדיע, לכותבים, ומלאכתם האמונה. כל כך שכך, שאני עומד מוקיר תודה, להם, שבעצם סגרו עבורי, כמה קצוות חוט משוחררות, שהיו בגדר חבלים עבים בכלל, בכדי לגבש, את האני מאמין שלי, לגבי יחסי בדסם בכלל.

כל זה למה בכלל ? במחשבה שנייה ושלישית, הכתה בי ההכרה, על בדסם ועוד, ורוצה אני לשתף אתכם.

הכתבה הציגה שיטה, השזורה בכל הסיפורים, {הנוראים הללו}, באופן מאד קוהרנטי ומונוכרומטי {אחיד וחד גוון}, ממוקד, שיטתי, סדור ומאורגן, להשגת התמסרות מאד מאד רבה. השיטה עצמה, נוראית בעיני, ועושה שימוש, במחוזות אופל שחורים משחור, בכדי להשיג את המטרה, שהיא בכלל נאצלת בעיני, {מי ישמע}. זו רק הדרך, שמטרידה את מנוחתי, בעת קריאת הכתבה. זו הדרך שגרמה לסאבית שלי, נסיגה כל כך נוראה, מהגדולה בנסיגות שהיו לנו. היא גרמה לה סלידה, ופחד עצום, מההתמסרות המנטאלית העצומה הזו. אותה אחת, {כמעט ממש}, שאני דורש, ביחסים שבינינו.

בצדק גרמה הכתבה, והסיפורים הנוראיים הללו, לנסיגה כל כך עצומה. שהרי הדרך כל כך נוראית ומבעיתה, שאני משוכנע, שאפילו השטן בכבודו ובעצמו, זע בכיסאו באי נוחות, למשמע השיטה הדרקונית הזו, שבחר לו שליחו, {הלא באמת נאמן}, אדון החושך, {אדון בתחת שלי}, בכדי להגשים יתר על המידה, שיטות דמוניות שכאלה.

מה שבעצם כל כך נגע בי בכתבה, הוא האופן המיוחד, המדוייק בעצם, בו הכתבה עשתה פוקוס, באופן כה בהיר, חד ומדוייק, בעיקר על הדרך הנוראית הזו. על השיטה הדמונית הזו. על האיש הנורא הזה. שעושה שימוש בדרך כל כך נוראית, ויעילה. כל כך שכך, שאפילו אני זעתי על כסאי באי נוחות כה גדולה, עד כדי תחושת קבס נוראית.

כמו כן, בסיפורים, ובמוסר ההשכל שלי מהם, טמון, עבורי, בעצם את מהות הבדסם, בכלל. ההבנה הכתה בי באופן כה בוהק, שעל כך אני מוקיר לכתבים, הכי הרבה תודה.

השיפחה, קשובה לאדונה, ועושה עבורו כמעט הכל, בכדי לגרום לו אושר. כל זה בשם מה בכלל ? בשם העובדה הפשוטה, שזה עושה להם טוב, לשני השותפים ליחסים. שהרי אם לא כך הדבר, ישנו חטא עצום, לעצם המטרה, שלשמה התכנסנו פה, כולנו, {אולי}. בשם אותה התמסרות, השולט, שנוגעת בו כל כך ההתמסרות הנאצלה הזו, הקשב העצום הזה לרצונותיו, מוציא את כל הטוב מתוכו. {בניגוד למקרה חשוך, שיוצא כל הרע בכלל. כל תחושת הכח העצומה, שגורמת לו, להגשים את כל מאוויו, מבלי לראות ממטר, את קורבנותיו, השותפות לתהליך}. כל זה, קורם עור וגידים, ליחסי שליטה, ממקום טוב נורא, שמביא אושר צרוף, לאנשים, שחפצים ביחסים שכאלה.

הרבה ים של כבוד, תודה והוקרה.

תודה לכם, כתבים יקרים, שסגרתם לי קצוות חבל פרומים, בתפישת העולם הבדסמית שלי. תודה לכם, שלמרות הכרותי עם השיטה, שחורה משחור הזו, הבהרתם לי, ממה בדיוק צריך להזהר שמה. יתר על כן, שברור לי כעת, מה אני רוצה שמה, למה ואיך, ביחסים בדסמים.