שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אגם הברבורים

לפני 5 שנים. 25 ביולי 2018 בשעה 0:25

יותר מאשר חלומות קיימים בשעה שכזו.

היום פגשתי אותה, בהתחלה קצת כעסתי.

מכל מני סיבות, אותן לא אפרט. הקשבתי לדבריה, מדוע התרחקנו, אילו היא רק ידעה כמה אני מתאמצת. עם בחורה אחרת, הייתי מתעצבנת ומוכיחה את שאני. כל הטוב שבי. ואיתה, חלק ממני רצה להתפרץ למשמע הדברים שלא עשיתי בסדר, וחלק אמר, התאמצת, אבל יש לך כאן רף יותר גבוה. כבר הכנתי את עצמי שאותה אני רוצה, יותר מכל האחרות איתן דיברתי כאן. הבגרות שלה, הכתיבה שלה, הסבלנות שלה אליי והאהבה עם הקשיחות היא כרוך וקושי.

טרם אני שלה, אך כמה שאני חושקת להיות. לא רק בגלל שמינית אני נמשכת אליה, החיצונית כלל לא משנה לי (למרות שהיא יפייפיה), אלה כל שאר המרכיבים שלה גורמים לי לרצות ללמוד יותר ויותר ולהשתנות עבורה ועבור עצמי. כמה שאני רוצה להיות שלה, ובשביל זה אתן את כל כולי. אני מסוגלת להכל, הרי, לכל משימה, כמה חומות שברתי על מנת להגיע למי שאני כיום. הפעם, אמנע מלבנות חומות. 

זה פשוט, היא מציבה חוקים, אני מבצעת כהלכה. כך יהיה טוב לבסוף, כך היא תאהב אותי. אני רוצה כבר את החיבוק האוהב לא כי היא גאה בי, אלה כי היא חיכתה לראות את האחת שכה מתאמצת עבורה. ואני אתאמץ יותר, בשבילה. מקווה שהיא תבחין בכך.

לאחר הפגישה איתה, פגשתי בספונטניות את חברתי. הרבה שיחות על טבעונות, זוגיות, בי די אז אם, אהבה, רגישות. היא שרה לי שירים וניגנה בגיטרה, לאחר מכן האזנו לאסף אמדורסקי ושירים נוספים.

התחבקנו, הרבה. הקראתי לה שירים שלי והיא אמרה לי כמה שאני מדהימה, החמאתי לה חזרה. כמה ששתינו מדהימות, והחברות הנוצרה בנינו. היא לימדה אותי את השלבים האחרונים בפתירת קוביה הונגרית. 

בדרך חזרה הביתה, הלכנו יחפות. דיברנו על החיבור לאדמה ולטבע, אמרתי לה כמה היא יפה עם בגדים נוחים. ההשלכות של בגדים עצומות, ושל נעליים, ושל תזוזות.. כל אלו משפיעים על ההוואי שלנו, על כך דיברנו. אלו הן שיחות שלא אוכל לעשות עם אף אחד מלבד החברים הקרובים שלי. יש לי הרבה, שלושה שאני יכולה להגיד בוודאות.

 

כמה שאני אוהבת את האנשים האהובים בחיי. התמזל מזלי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י