סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לילימיי

עוצמה.
מהפנים אל החוץ...
ותמיד, בחזרה פנימה.

©
לפני 5 שנים. 1 באוגוסט 2018 בשעה 18:55

 

הסידרה הזאת,

מטלטלת אותי.

אף פעם, אף פעם

לא חתכתי את עצמי.

אבל עשיתי הרבה,

הכאבה עצמית.

הקטנתי את עצמי.

נתתי לאחרים, שיקטינו אותי.

שמרתי על הקטנות שבשתיקה.

על שתיקה, קטנה ומקטינה.

הגנה עצמית.

 

כשקמיל חותכת את עצמה,

אני מבינה.

מבינה את הצורך בכאב,

שיגבר על הכאב שבלב.

גם לי כאב כל כך,

אבל גרמתי לאחרים,

להכאיב לי.

איפשרתי להם, להכאיב לי

כי הייתי חייבת, לעבור את זה

עם עצמי.

וטוב שכך.

 

כבר לא כואב לי,

כמו פעם.

התגברתי על הכאב,

השורף הזה, בלב ובנפש.

קשה לי להאמין, שהם באמת הבינו

איך אני מנתבת אותם.

תמיד, הייתי חכמה יותר

מהמכאיבים שלי.

גם כשהם היו, יותר

משכילים או חזקים ממני.

תמיד ידי, הייתה על העליונה.

תמיד לקחתי, את מה

שישקיט את הכאב שלי.

הכאב הפנימי.

 

הסידרה הזאת, חפצים חדים

מטלטלת אותי.

היא עוזרת לי, להבין יותר

את ההישרדות שלי.

ואולי, גם את שלכם.

 

 

 

KinkyMaster​(שולט) - מעניין. תודה.
לפני 5 שנים
Xbani​(אחר) - מה תודה??
תתפשט...
אה, דרך אגב...
לילימילימי יחמיא לה
אוהבת חלקים,
אחרת הפנצטה שם...תיהיה משומשת :)
לפני 5 שנים
לילימיי​(שולטת) -
באני, אתה ממש אוהב למשוך בצמות...הא?
(;
לפני 5 שנים
Xbani​(אחר) - בצמות לא זה משחק ישן...
בפטמות
למשוך בפטמות :))

אבל זה הוא מתחיל..
תראי בבלוג שלי, הוא מפרסם לכל המי ומי שאני תמני עם בולבול קטן ולשון גדולה 🎉
לפני 5 שנים
לילימיי​(שולטת) -
הסתכלתי, ולא ראיתי
שום בולבול קטן ובטח שלא לשון גדולה ((;
לפני 5 שנים
Xbani​(אחר) - אפילו שם לא רואים אותו 👅👅👅
לפני 5 שנים
לילימיי​(שולטת) -
חח, באני...(;
לפני 5 שנים
לילימיי​(שולטת) -
תודה לך, קינקי (:
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י