לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בין השכל לרגש

על החתום, שלכם באהבה (לא באמת)
&#@.
לפני שנה. ראשון, 12 באוגוסט 2018, בשעה 22:27

התחלתי את מסעי בעולם השליטה. חששות ופחדים לצד רעב וסקרנות מבקרים במוחי ונפשי באופן תדיר.

אך נפשי שואלת את מוחי שאלה: כיצד את מוגדרת? 

בדיאלוגים והתכתבויות קצרות ושונות שהיו לי בפלטפורמה זו הוגדרתי על ידי הצד השני במגוון הגדרות. מאחר ואני בעלת תאוות ידע תמיד חיפשתי לשמוע ולהשכיל, מהאיכותיים ומיוחדים שכלית בלבד כמובן. דרך העיניים שלהם למדתי על עצמי. ברשותכם אתייחס להגדרות והטענות המשמעותיות: אחד הגדיר אותי כנשלטת לייט למשמע החרדה שגיליתי ממגוון צעצועים מפחידים ומכאיבים. לטענתו, חיפשתי את החווייה אך לא בשלמותה ואכן, לתקופה מסוימת הגדרה זו הניחה את דעתי: אני לא באמת נשלטת, אני לייט. לא מחפשת את כל הסיוטים שמסתתרים כאן. אני.. אצילית.. מחפשת את המנטאלי בלבד ללא שום פיזיות ותיאטרליות מגוחכת. 

אך הרעב והחיפוש המשיך. 

אחד טען שמוחי האנליטי במיוחד יקשה עליי להיות נשלטת. זאת לנוכח הניתוחים המעייפים שלי לנוכח כל משימה, ביצוע ושיח שנעשה. יש פוטנציאל אבל... ממנו למדתי על הצורך שלי בניתוח המעמיק והכרתי ברצון העמוק שלי לרצות (שנאה עצמית מישהו?).

ועם האבל הזה המשכתי.. מנסה למצב את עצמי בספקטרום הרחב הזה, מדחיקה רצונות, מיישרת חוויות וממשיכה. 

ועכשיו אני נמצאת במקום שבו אני טועמת וככל שאני טועמת הרעב הולך וגובר. הרצון וההבנה על המושג 'נשלטת' כבר לא מעורר חלחלה כמו כמיהה.

לצד הטעימה ה..מעשית  ניתנה לי אפשרות להכיר מעגל אנשים שעולם השליטה זהו כל עולמם ואני... כמו ילדה קטנה בחנות ממתקים: עם עיניים נוצצות מקשיבה ומאזינה לשלל סיפורים והשקפות ומפנטזת לי.. 

"ילדה שהולכת לאיבוד ביער ומחפשת את דרכה אך בחיפושה אחר נק' היציאה היא מבינה שהיא נמשכת ורוצה להיכנס לעובי היער הגדול והמסוכן" 

ככה. בול. 

ואני מפחדת לפתוח מולו את הנושא, לתת פתח וביטוי לכל הרצונות שכבר המללתי לי. לפתוח את הנושא משמעו להיכנס *עוד יותר* לתוך היער תוך וויתור רשמי על הדרך לנקודת היציאה. 

 

toxicgirl - חייבת לומר שאני מרגישה הזדהות עם המילים שלך.
אבל הסקרנות, הצורך הזה שואב פנימה.. זה חלק מאיתנו ושם אני מרגישה הכי חייה שיש. לכן, אני לא אוותר על החקירה והלימדה.. והאכנס עם כל החששות והםחדים ליער הגדול והמסוכן
לפני שנה
כחש​(נשלטת) - ההרגשה הזו ממכרת אבל היא מעסיקה ללא הפסקה, ניסיתי לא לחשוב אלא פשוט לחוות אבל זה מנוגד אליי אז מנסה לשנות את תוכן החשיבה.. מה שהכי מפחיד זה שאת לא יכולה לשער מה יקרה לאחר הכניסה ליער.
לפני שנה
toxicgirl - נכון, אבל זה חלק מהחוויה.. חלק מהריגוש...
אחרי שאני ניסיתי וחוויתי כמה דברים, אחריי שאפשרתי לעצמי להגיע למקומות האלה שכ"כ חששתי מהם.. הייתה אצלי דווקא רגיעה במחשבות ובסקרנות
לפני שנה
כחש​(נשלטת) - זה בדיוק מה שהיה.. רגיעה לצד ההתמסרות לרגע ולמי שעומד מולי אבל עכשיו.. מול ההתעוררות המחודשת זה מעין חשיבה מחדש..
למרות החשש אני יודעת שלא אחפש את היציאה. אפתח את הנושא מולו ו... נראה
לפני שנה
toxicgirl - בהצלחה יקירה(:
לפני שנה
כחש​(נשלטת) - תודה :)
לפני שנה
MyLexicon - יפה אמרת (:
לפני שנה
כחש​(נשלטת) - כפרה עליך
לפני שנה
קורע ברך - קחי איתך מצפן ו gps כשאת נכנסת ליער.
לא בטוח שהם יכוונו אותך החוצה, אבל עד שלא תנסי להשתמש בהם תהי לפחות רגועה שהם יורו לך את הדרך החוצה
לפני שנה
כחש​(נשלטת) - שומרת את המצפן קרוב אליי.
לפני שנה
קורע ברך - כל הכבוד. שמרי על הצפון. 😀
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י