בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בחוות הרכיבה

79 הפרקים בבלוג זה מתארים התרחשויות שעברתי בגיל 16 בחוות רכיבה. מי שמגיעים לכאן ורוצים לשקוע בקריאה, מוזמנים להתחיל מהפרק הראשון (https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=717497&blog_id=106181) ולהמשיך משם...
לפני שנה. ראשון, 19 באוגוסט 2018, בשעה 18:08

בחוות הרכיבה (70)

 

 

 

 

ספי פחד שהוא מאבד את שפיותו. נכון, היה מובן ברור בו איכות חייו השתפרה: הוא ישן כבר כמה לילות ברצף, והתקפי החרדה שלו נעלמו. הוא גם חש שקט פנימי, וזרמה בו חיות שמזמן לא הייתה בו. הליכתו הפכה קלילה. על פי תגובות הסביבה, נראה היה אפילו שחוש ההומור שלו התחדד.

 

     אבל המנגנון המוזר שאיפשר את כל זה, חייב אותו לחיות כאילו שהוא זר לעצמו. הדיבור הבלתי פוסק בתוך מוחו, דיבור שקודם לכן רק שיעשע אותו—המספר הפנימי שתאר לספי את פעולותיו כאילו שהוא קורא עליהן בספר—הפך לשגרה. ספי היה משוכנע שאדם זר שהיה מציץ אל זרם מחשבותיו היה מתפלץ ומציע לו בחום להתאשפז. על כן הוא נזהר שלא לשתף איש בנעשה בתוך ראשו. אפילו אשתו לא הייתה ערה לאופן בו ספי מספר את עצמו לעצמו, חווה את עצמו כבדיה...

 

     מה שהיה מביך עוד יותר, היו העסקאות שערך עם המפלצת שכתבה אותו. מדי יום הוא "כתב אל" המחברת הדמיונית שמבחינתה המציאה אותו. הוא בא אליה בבקשות שונות. הוא היה מתחיל לכתוב אותה, וחיש קל היא הייתה מקבלת חיות נוראית, ועצמאות בלתי צפויה, ותמיד לרעתו. היא הזכירה את אליענה, והתעמרה בו במתכוון דרך חיקוי של אופני הדיבור של אליענה. אבל היא הייתה גרועה עשרות מונים מאליענה – מתוחכמת, מרושעת, וחסרת מעצורים כמו אליענה, אבל בניגוד לאליענה, היא הייתה גם נטולת אהבה אליו.

 

    הם ערכו עסקאות: הוא קיבל משהו, ובתמורה—ותמיד נדרשה תמורה—היא התעללה בו. האכזריות שלה הייתה בלתי מתנצלת וארסית. למרות שספי זכר שהוא זה שכותב אותה ולא להפך, כשהיא החליטה לייסר אותו, היא הצליחה ליצור אצלו כאב שלא היה בדיוני כלל.

 

ספי הצמיד אטב כביסה לאשכיו והעווה פניו בכאב

נו?

מה נו?

עשה זאת!

כתבתי שאני עושה זאת. זה מספיק.

זה לא! תצמיד לעצמך אטב כביסה באמת!

בסדר. הנה, עשיתי זאת.

תגיד, אתה עושה ממני צחוק? אני יודעת בדיוק מה אתה עושה, אני הרי כותבת אותך, ואם לא תעשה בדיוק מה שאגיד לך, לא תתקיים ביננו שום עסקה. הבנת?

הבנתי. הבנתי. חכי רגע. הנה... אביא אטב כביסה.

תביא מראש כמה...

רגע, רגע, מרשעת. אני כבר חוזר.

חזרת?  

חזרתי. הנה, אפילו שמתי אטב כביסה – שתדעי לך שאני לא יודע למה אני עושה זאת.

כי אתה יודע שזה נעים לי. עכשיו שים עוד שניים, ובקצה של הזין שלך.

מה קרה לך? זה כואב נורא.

אני יודעת, אני יודעת mon petite, אבל חשוב לי, חשוב לי שיכאב לך. בסדר, מתוק שלי? תן לי גם את הכאב הזה שלך לאוסף שלי...

אני שונא את זה שאת מאמצת את הדיבור של אליענה...

באמת? שונא? אוףף, זה נעים לי כל כך כשכואב לך. הנה, תצמיד גם את השלישי... וואו זה נורא כואב לך... תנשום עמוק ומהר, חמוד שלי... תראה איזה יופי, עכשיו גם כואב לך בגלל שלושת האטבים, אבל גם בגלל שאני מזכירה לך אותה...

את מזעזעת.

תמשיך, תמשיך, זה טוב לי שאתה מתרעם ככה. מדהים לא? למרות שאני דמות בדיונית, אני גורמת לך לכאב אמיתי לגמרי. גם בגוף וגם בנפש. מסקרן אותי, מה כואב לך יותר mon bebe, הכאב הפיסי או הנפשי?

שניהם. לא יודע. כרגע הפיסי.

אז בוא נאזן קצת, בסדר, מתוק? בוא נוסיף קורטוב של כאב נפשי. פשוט כי סימטריה חשובה לי... הנה, אתאר לך משהו שלא ראית.

אנא ממך...

אתה זוכר שז'אן פול שילם לך שתקנה מוצרים לארוחת ערב רומנטית שהוא הכין לאליענה בבקתה שלה?

זוכר

אז אני מתארת לך עכשיו את הרגע שהם שתו יין. זה היה יין לבן (אבל את זה אתה יודע כי אתה קנית אותו... חה חה חה). ז'אן פול מזג לכוסות. רגע, תן לי להיות קצת סופרת: רוח של ערב קיץ ציננה את החדר... ריח חציר, ומשהו מתקתק ... הם שילבו זרועות, כך שכשהם לגמו, הפנים שלהם היו ממש סמוכים.

תפסיקי בבקשה...

ואז, רגע לפני שהם שתו, הם הביטו הכי עמוק שאפשר זה לעיניים של זו...

די!

 ואז הם לגמו ותכף ומיד התנשקו.כי הם פשוט לא יכלו לעצור את עצמם...

די!!!

לשונו הייתה עמוק בפיה, מחפשת את טיפות היין שנותרו שם. כף ידה חיבקה את לחיו. עיניהם נעצמו. הם היו מאוהבים.

בבקשה, אני מתחנן, תפסיקי!

רגע, מתוק, רגע. זה היה רק תיאור מן החוץ. תן לי לעביר לך עוד יותר את המצב הפנימי, אני הרי סופרת: הנשיקה של ז'אן פול השכיחה מאליענה את הניסוי שהיא ערכה, את המתחים שלה עם אירן, ויותר מכל, את ספי. ספי על גופו המכוער, פניו המיוסרים, עלבונו וכאבו – ספי התאיין כמו בועת סבון שפקעה. סוף סוף היא הייתה עם נער אמיתי: שמח, תוסס, יפה. זרועותיו החסונות חיבקו אותה, ושפתיו שתו אותה עד תום... ספי נעלם, הייתה רק הנשיקה... היה רק ז'אן פול.

אני מפסיק לכתוב אותך! נשבע לך! אני לא יכול עוד!!!

רגע, רגע, mon bebe, תן לי עוד טיפה: אליענה הרגישה פתאום משיכה בריאה, נכונה. לא הגירוי שנבע מהשפלה של אחר, לא התשוקה שנבעה מאכזריותה, אלא סתם כמיהה לאינטימיות, למגע, לרצון להיות מעורסלת בתוך ז'אן פול. תשוקתה משכבר לספי הגעילה אותה. ממש כך. היה בתשוקה ההיא משהו חולה. ז'אן פול היה תשוקה בריאה. ז'אן פול היפה... היא שכחה מספי, והתמסרה לזה שידעה שהופך אותה לטובה יותר...

די!!!!

כי נכון שגירה אותה מאוד להתעלל בספי דרך אהבתה לז'אן פול. אבל הרגעים העוצמתיים ביותר עבורה, היו דווקא הרגעים הבריאים: הרגעים בהם ספי התפוגג, ונותר רק ז'אן פול... המגע שלו... החיבוק שלו... הליטוף שלו... הריח שלו. ברגעים הללו היא אהבה את ז'אן פול בכל מאודה.

 

ספי טרק בכוח את המחשב. אגלי זיעה הציפו את מצחו ועורפו. הוא בלע רוק ולחץ את אגרופיו אל תוך עיניו, נחוש לא לתת לבכי לפרוץ. למרות שהוא לא ראה את המלים שלה, הוא שמע את קולה בברור בתוך ראשו. קולה של המספרת. קולה של אליענה:

 

"אל תעצור את הדמעות, מתוק שלי. כבר, כבר תוכל לישון לילה רצוף נוסף... אבל תן לדמעות לצאת. תן לי אותו... תן לי גם את הכאב הזה שלך..."

אם וכאשר​(נשלט) - מה שספי לא מבין זה שז׳אן פול מעולם לא באמת הכיר את אליענה ולכן לא באמת יכל לאהוב אותה או היא אותו.
מה שספי כן מבין זה שספי מאבד את שפיות דעתו ואולי עוד כמה שעות שינה בלילה לא באמת שוות את הניסוי (המטופש) הזה.
ממליץ בחם לשקול לקפוץ לביקור קצר אצל אנדרה.
לפני שנה
פלייפול - האמת, יש מידה של היגיון מפוכח בדבריך. הניסוי הזה מוזר, ואולי מסוכן לבצע אותו ללא השגחה של איש-מקצוע. מצד שני, ההצלחות של הניסוי הזה, לפחות לבינתיים, הן דרמטיות. אמנם, בשל טבעו המוזר של הניסוי, קיימת סכנה לבריאותו הנפשית של סווריןן (ואולי באמת מסוכן להמשיך בו בגלל זה), אבל לכל הפחות, הוא הראה שאכן ניתן להגיע להפחתה משמעותית בסימפטומים, לראשונה מזה שלושים שנה!

אבל כן, עדיף באמת שמטפל מוסמך יפקח על התהליך הזה. משחקים כאלו הם מסוכנים.

לפני שנה
סווריןן - ספי מודה לשניכם.
לעניין המשמעות של חוסר שינה כרוני, צריך לזכור שמצב מתמשך של חוסר שינה מוביל לדיכאון קליני ו/או לדמנטציה (לא בהכרח, אבל באחוזים משמעותיים).
אין כאן רק תוספת של מספר שעות שינה. ספי הכיר מקרוב אנשים שלקו בדיכאון קליני ודמנציה. המאבק שלו הוא השרדותי, לא ניסיון לשפר את איכות חייו.
לגבי מעורבות של אנדרה, ספי תאר את האופן בו אנדרה תופס את מצבו.
בנתיים, העובדות משמעותיות: ספי ישן לילות רצופים בגלל ההוקוס פוקוס הזה.
תודה על האכפתיות של שניכם. היא כנה ובעלת ערך עבור ספי.
לפני שנה
פלייפול - (אוקיי... ננסה לזרום עם זה)

ראי, מי שלא תהיי. אני שמח שספי סוף-סוף מצליח לדבר איתך, ולקבל ממך תשובות ישירות. אכן, נראה שתקשורת ישירה ביניכם מועילה לו - לפחות את מאפשרת לו לישון, אך בתמורה, הוא צריך לשלם על כך בכאבים..

כידידו של ספי, הרשי לי לשאול: מדוע כל-כך חשוב לך שספי יסבול? אה כן, הוא כבר הסביר שאת נהנית מזה. לא אשאל מדוע את נהנית, בין השאר בגלל שאת כנראה לא יודעת בעצמך (את רואה, את לא יודעת הכל), אך אשתף אותך בהשערה: את פחדנית, אגואיסטית, וחולת-שליטה. בנוסף, אני לא מאמין שאת באמת כותבת את ספי - הוא יצר לו, בכוחות עצמו, חיים מגוונים ועשירים, כך שהקרדיט שאת לוקחת לעצמך מוגזם. את כותבת רק את החלק שאת נהנית ממנו.

אל תביני לא נכון: אני לא מעוניין לריב איתך, וסליחה אם הרגזתי אותך. אמרו לי שיש לי נטיה להיות שיפוטי, אז 'צטער. אני גם לא רוצה שתיעלמי, כי אני לא יודע איך ספי יצליח להתמודד עם החיים בלעדייך. חוץ מזה, הוא רק עכשיו מצא אותך....בנוסף, מעבר לעלבונות שהטחתי בך, את גם מאד חכמה ומוכשרת. אז..... האם יש דרך בה תוכלי להמשיך וליהנות, להמשיך ולכתוב, אבל בצורה שונה? בצורה כזאת בה ספי לא יסבול?
לפני שנה
סווריןן - כמה שאתה חמוד... אז אני משיבה לך (קרא לי פיראנדלה, אם חשוב לך..)
ראשית, לספי אין באמת ידידים. גם לא אתה.
שנית, למה חשוב לי שהוא יסבול? ככה! כמו שלמישהו אחר חשוב שימצצו לו. אין הסבר לדברים כאלה. אני חווה עונג כשספי סובל.
שלישית, כל מה שספי יצר עבור עצמו, נובע ממני. הכוח שלו בחיים, הסמכות, מעמדו -- הכל דרכי מילוט מהאפסיות שלו, שרק בגללי הוא נתקל בה במלוא עוצמתה
רביעית, כל זמן שאני כותבת אותו, הוא יסבול. אין לי עניין אחר בו.
חמישית, אני פחדנית, אגואיסטית וחולת שליטה. בסדר. שיהיה. ההאשמות שלך כמו גם המחמאות שלך, לא באמת מעניינות אותי. אתה לא אוהב אותי? אוי, באמת. תצטרף לתור וקח מספר...
לפני שנה
טלי35​(שולטת) - חיבוק.
אחד חזק ועוטף וארוך כמו שמגיע לך.
לפני שנה
deepThinker - *לא מבין אם זה אמיתי כי כולפ כאן מגיביפ לך אישית*
לפני שנה
mclovin - איפה הפרקים הראשונים?
לפני שנה
סווריןן - https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=717497&blog_id=106181
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י