קראתי רק עכשיו את כל השירשור הזה.
מה אני אגיד לכם, זה עצוב לי.
למה בעצם ?
בואו נניח לרגע שהוא לא שכב עם קטינות. בואו נניח לרגע, שבדיוק בשעה שבה חצו את קו גיל ה- 17 שנים, או אפילו, 20 נגיד. בדיוק אז, הוא, לקח אותן, ופרש עליהן חסותו. בואו נניח אפילו, שהן בכלל נשמות בוגרות, מוצקות, חכמות, ובעלות יכולת לשמור על עצמן.
בואו נניח, רק לרגע, {ולא רק לשם הדיון}, שהוא הצליח, {בדרך קסם כלשהיא}, לעשות משהו, שגרם להן להיות תלויות בו כך. בואו נניח גם, {או שאפשר פשוט לדעת את זה כבר}, שהוא עשה זאת באופן כזה, שגרם להן נזק. {הרי גם את זה אפשר לדעת}. בואו נניח גם, שהוא לא החזיק אותן בכוח בכלל. היתה להן בכל רגע את חופש הבחירה, כמובן, {זו בחירה זו ?}.
בואו נניח אפילו, שלהוכיח כזה דבר נורא קשה. בואו נניח לרגע, {אני לא מבין מספיק בחוק}, שאפילו אין עבירה שאפשר לרשום לו בסעיף ההאשמה.
אז מה ?
אז שילך חזרה לאמא שלו ? אז לא איכפת לנו בכלל ? השומר אחי אנוכי ? ואלה, הנערות, לא אחיות שלי בכלל.
ההנחה הזו, שיש לכמה, שאי אפשר בכלל לשלוט במישהי שלא רוצה. שהיא אחראית בדיוק חצי. היא הרי לא נכונה. זה הרי נמכר כל כך טוב, המוצר הזה, שהאיש הנורא הזה מוכר. זה הרי כל כך עובד, שזה נורא. זה כל כך חסר שליטה שמה, במקום הזה של התלות, שזה מזעזע, שמישהו לוקח את זה, ומנצל את זה למטרותיו האישיות, וגורם כל כך הרבה נזק בדרך.
נו באמת.
האמת, שגם אני לא האמנתי, עד שלא ראיתי בשתי עיני. כך שגם אלי אפשר לפנות בתואנת טיפשות. זה נכון בכלל, בעצם. אם נמשיך בקו הזה, אז כל אלה, כמוני, שצריכים לראות בעינים שלהם, {בערך כמוני}, לא יקבלו את עדותי כאן, {ולא רק את העדות שלי}. זה בסדר. אני יכול לגמרי להבין את זה.
צהוב, אדום, ירוק. שיהיה איזה צבע שיהיה. איזה תמונות שמו, וכמה עותקים מכר העיתון ? ולמה בכלל ?
זה מה שחשוב כאן ?
מה שחשוב כאן, שצריך לעצור את האיש הזה.
לא ככה ?
לפני 17 שנים. 18 בפברואר 2007 בשעה 22:20