אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 5 שנים. 26 באוגוסט 2018 בשעה 8:23

ימים של התחברות לטבע ולכל מה שהכי טבעי לי להיות, פשוט אני. 

 

"ואתה היודע כל, מה אתה מבקש ? אני מבקש את שיווי המשקל.

האם אבדת אותו ? האם היה לך קודם? 

מטבע מקצועי הוא לאבדו תמיד, על מנת לזכות בו תמיד מחדש.

קוראים לזה מחול. אילו היה בי תמיד, הייתי אבוד. "

( ראי בתוך ראי, מיכאל אנדה )

ואם לא נלך לאיבוד איך נגיע?

תמונה עצמתית ויפהפיה שמצאתי ברשת ולצידה המילים החזקות: 

"כשיש בך הכל אין לך צורך בכלום, יופיה של הדרך טמון בהתגלות"

Odette​(אחרת){בקשר} - מ ה מ ם . ומהממת .
לפני 5 שנים
שקט1 - איזו תמונה יפה
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י