בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 5 שנים. 6 בספטמבר 2018 בשעה 7:17

ולפעמים אני בודקת אם השארת סימנים

פותחת את הוואטצאפ ובודקת  

אם עצרת בצד הדרך להשאיר כמה מילים

 

ומחייכת לעצמי בכל פעם שלא מוצאת שם אף מילה,

כי מה הן המילים אם לא שתיקה, תמיד נוסעים איתן לארץ רחוקה.. 

 

 

(זילבר שלמה ואני)


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י