סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אלומניום עם נגיעות צמר גפן

מסירה שכבות, או ככה זה מרגיש לי עכשיו :)
לפני 5 שנים. 11 בספטמבר 2018 בשעה 16:50

פעם הייתי שייכת למישהו והוא נעלם מחיי, הוא השאיר אותי תלויה באויר, תלושה מכל מה שהכרתי, ידעתי והייתי רגילה אליו.

כל השיגרה שלי נעלמה, לי לגמרי, כל תחושת הערך העצמי שלי נחבטה והתבוססה בדמעות ורחמים עצמיים. 

זה שבר לי את הלב וכתבתי את זה ועל זה והיה לי בלוג בכלוב, שהוצאתי בו את כל מה שאני מרגישה, חושבת, חולמת, מפנטזת ונזכרת.

זה גרם לי להכיר ולחפש ריבאונדים בצורה מאוד קלה (היי לכל הזיונים המעולים שיצאו לי בתקופה הזאת ושאת רובם המשכתי גם אחרי😉) 

זה גרם לי לפתח צד שלא הכרתי בעצמי, גיליתי שאני כותבת ממש טוב, שיכללתי את היכולת הזאת בבלוג ההוא שמחקתי, כי הוא באיזשהו שלב הרגיש לי לא רלוונטי. 

 

זאת אותה יכולת, שכשנזרקתי מכל החיים המגניבים שלי לחיים חדשים, הראתי לכולם ברשתות החברתיות את הכתיבה שלי.

זה גרם לעוד אנשים להכיר אותי, לעקוב אחרי ולי זה גרם לפתוח עסק חדש. 

ואני מספרת את זה כדי שתדעו שאם תהיה לכם השנה התמודדות לא כיפית, מבאסת או אפילו קשה, היא מכינה אתכם לשלב הבא שלכם והוא לגמרי יהיה מוצלח. 

שנה טובה ביצ'ס🍎

 

dn46​(שולט) - נישמע נהדר וחבל שנימחק. אפשר רק להוריד לטיוטות.
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י