יש לי צעצועה משוכללת. אני אוהב להשתמש בה. קראתי כאלה, שקראו לזה צעצועת מין, אבל עבורי זה הרבה מעבר לזה.
אני אוהב:
להשתמש בצעצועה שלי.
שתעזור לי ותהיה איתי כשאני מבשל.
שתכין לי קפה בבוקר ותלטף אותי מלא כשאני מתעורר ולא רק.
שתחלוב אותי בבוקר, כדי שהיום שלי יתחיל הרבה יותר טוב.
שאני יכול לתקוע אותה איך שבא לי ומתי שבא לי.
שאני יכול לבקש ממנה שתתקע אותי איך ומתי שבא לי.
שתיזום למצוץ לי כשאני נוהג, ישן, ער, או באמבטיה.
שתהיה צעצועת מין משוכללת. שתשקיע ותלמד את מה שאני אוהב ותדלוור לי את זה מהוקצע.
שהיא מתוקתקת בשבילי, עם לק מסודר, נעלי עקב וכל השאר.
שתהיה איתי בבית, לקחת אותה למשפחה, לחברים ולהשוויץ איתה.
שהיא לידי, זמינה ולא מסתובבת בכל מיני מקומות לא חשובים.
להסתכל עליה ערומה ולהנות מיצירת הכפיים המוצלחת של הטבע.
ללטף את קימורי גופה וגם את השקעים.
למכר אותה לזה שאני מטפל בה והיא שוכחת איך קוראים לה ואיפה היא בכלל.
שהיא מנסה לעצור אותי כי זה יותר מדי וכשאני לא נותן לה לעצור אותי ואני ממשיך להתעלל בה.
לראות את המבט המזוגג בעיניים שלה כשאני מטפל בה וגם אחרי זה.
לראות את המבט בעיניים שלה, כשאני מסדר לה דברים בבית. אני אוהב שהיא מבקשת את זה.
שהיא כותבת לי מכתב(ים) יומי(ים) ומפרסמת פוסטים בבלוג.
שהיא רוצה מאד אחרי חמישה חודשים של עבודת קודש, להיות הסאבית שלי, במיוחד לאחר שהסברתי לה ברור מה זה אומר.
שזה לקח לה חמישה חודשים של התנגדויות עד שהצליחה להבין ולרצות.
בחיי, שיש עוד מלא, אבל נגמר לי הדף וגם הסברתי מצויין במעט שכתבתי.
בחיי, שזה הרבה מעבר לצעצועת מין בשבילי.
והכי אני אוהב, הכי הכי, ממש אוהב,
שהיא אוהבת, נהנית ומרוגשת מלתת לי את כל הדברים האלה, שאני רוצה ומבקשת לתת לי עוד מלא.
